ההחלטה להתמודד למועצת האזור של NTO הביאה לחיי גם התרגשות וגם חוסר ודאות. התפקיד הראשון שמילאתי אי פעם היה בסניף "אורכט", שאותו אהבתי מאוד. זכיתי לשבת באותה מועצה לצד בנות שהערצתי עוד כשהייתי MIT. בהמשך שימשתי כ-MIT Mom של הסניף, תפקיד שאהבתי לא פחות. 

שתי החוויות המדהימות שלי בוועד הסניף גרמו לי לתהות לאיזה תפקיד להתמודד בוועד האזורי. לאחר ששקלתי היכן אוכל להשפיע בצורה הטובה ביותר, החלטתי להתמודד על תפקיד המזכירה, והחלטתי זו משמחת אותי מאוד. 

לקראת הכנס הסתיוי, הייתי מאוד לחוצה. כמי שבאה מסניף קטן ב-NTO, אחד משני הסניפים היחידים בטולסה, אוקלהומה, חששתי שאיתקל בקשיים ביצירת קשרים עם הבנות האחרות בוועד אם אבחר. אך החוויה שלי לא יכלה להיות שונה יותר. 

יום הבחירות הגיע בתערובת של ציפייה וחרדה. ארוחת הבוקר שלפני כן היוותה הזדמנות לכל המועמדים להכיר זה את זה. כשישבתי עם כל המועמדים האחרים, לא יכולתי שלא לחוש תחושת אחדות. 

השעה הראשונה של הבחירות חלפה עליי כמעין טשטוש, שכן ניסיתי להתרכז בהצבעה עבור מועמדים אחרים, אך מחשבותיי חזרו שוב ושוב לנאום שלי. לאחר שנשאתי את הנאום, חשתי הקלה בידיעה שהדבר כבר לא רובץ על כתפיי, והוכרזתי כמזכירה האזורית ה-40 של NTO. 

החוויה המשותפת של התמודדות על תפקיד וחשיפת עצמנו בפני הציבור יצרה קשר מיוחד בין המועמדים. אחת התובנות החשובות ביותר שלקחתי מתהליך הבחירות היא ההזדמנות ללמוד מכל אחד מהמועמדים. בין אם ניצחו ובין אם הפסידו, כל אחד מהמועמדים השפיע רבות על האזור שלנו, ואני גאה בהם מאוד.