בכל ערב שישי, עם שקיעת החמה, יהודים ברחבי העולם מקבלים את פני השבת. בחיי האישיים, תמיד ראיתי בסעודת השבת מסורת שלווה, המושרשת בצחוק משפחתי ובטקסים. אך לאחר שהשתתפתי ב"קאלה" של פרלמן בקיץ האחרון, השבת הפכה עבורי ליותר מסתם רגע בבית. היא הפכה לגשר: גשר המקשר ביני לבין חבריי הנמצאים במרחק אלפי קילומטרים.

​

כשהייתי ילדה, ערבי שישי תמיד היו מיוחדים בעיניי. חיכיתי בכיליון עיניים להשתתף בכל המסורות ולבלות עם חברים ובני משפחה. עם השנים, נעשיתי עסוקה יותר, וכל המסורות שפעם כל כך אהבתי נראו לי פתאום חסרות חשיבות. במהלך "קאלה" ראיתי את אותן המסורות משותפות לחבריי, כשכל אחד מהם מביא להן טוויסט ייחודי משלו.

​

לאחר המחנה הבנתי שהשבת היא דרך נהדרת לשמור על קשר עם החברים שהכרתי ב"קאלה". גם כשהשבת הסתיימה בשעות שונות ובמנהגים שונים, עדיין יכולתי לסמוך על כך שתהיה לי עם מי לדבר בתום הזמן הקדוש הזה. כשיצאתי מ"קאלה", לא לקחתי איתי הביתה רק זיכרונות – לקחתי איתי הביתה דרך חדשה להסתכל על השבת. עכשיו רציתי לשתף איך כמה מחבריי מרחבי העולם עושים את השבת לשלהם:

​

שבת בישראל עם ארי וייסמן 🇮🇱

אחד הדברים שאני הכי אוהבת בישראל הוא הקהילה. כיום אני לומדת במדרשה בישראל, וב-3 מתוך 4 השבתות בחודש אני יוצאת ל"שבת בחוץ", כלומר יש לי הזדמנות לצאת מהמדרשה ולבלות את השבת במקומות שונים ברחבי הארץ. זה דבר שגרתי מאוד שמשפחות מארחות בכל שבוע תלמידי מדרשה וישיבה ואורחים אחרים. את השבת האחרונה ביליתי במודיעין, קהילה הנמצאת כ-30 דקות נסיעה מירושלים. חברתי ואני התארחנו אצל בנו של חבר סבי וסבתי ומשפחתו, אנשים שמעולם לא פגשתי קודם לכן. במקרים רבים, זו הייתה נראית סיטואציה מוזרה, אך בישראל זהו דבר שבשגרה. בניגוד לאמריקה, בישראל יום שישי הוא יום חופש ויום ראשון הוא יום עבודה, מה שאומר שכל יום שישי, ואפילו החל מיום חמישי, אפשר להרגיש את השבת מתקרבת. חנויות פרחים מתחילות לצוץ, זרים מאחלים לך "שבת שלום" כשאתה עובר ברחוב, וחלה טרייה זמינה בכל מאפייה. אני לא יכולה להדגיש מספיק עד כמה באמת מרגישים כאן את השבת ואת כל החגים.

​

שבת בארצות הברית עם מל פרנקלין 🇺🇸

מבחינתי, השבת היא לא רק סוף השבוע, אלא דרך חיים. מבחינתי, השבת היא הזמן בשבוע שבו הטירוף הבלתי פוסק של הלימודים ושל חיי החברה פשוט נעצר. הכל נעצר בחיים, ואפשר לעצור ולהאט את הקצב בתוך העומס כדי לקחת רגע לחשוב על המשמעות של משפחה, חברים ומנוחה עבורך. השבת היא זמן שבו אתה יכול להתחבר לזהותך היהודית באופן שאין שני לו. אתה יכול להניח בצד את הסחות הדעת של הטכנולוגיה, ולמשך היום הקרוב, אתה יכול באמת להתנתק. החופש הזה, של אי-היות כבול לטכנולוגיה, הוא מה שהופך את השבת למשמעותית כל כך עבורי. בפרלמן שמרתי שבת בפעם הראשונה. למרות הקושי, זה היה מפתיע ומשמעותי. להיות נוכחת במלואי בשבת — לחשוב ולשאול את השאלות הקשות — היה משהו שמעולם לא חוויתי לפני כן. בשבילי, שמירת שבת היא לנסות דברים חדשים, לשאול שאלות חדשות ולחקור את הדברים שמפחידים אותך, כי אולי תמצאי משמעות דווקא בחוסר הוודאות.

שבת בקולומביה עם ג'ודית הלסטאש 🇨🇴

בקולומביה, כולנו חוגגים את השבת מדי שבוע: אנחנו הולכים לבית הכנסת, אוכלים ארוחת ערב עם המשפחה והחברים, ומבלים את היום ביחד. גם כשאנחנו רוצים לצאת למקום כלשהו בערב שישי, אנחנו קודם כל אוכלים ארוחת ערב עם המשפחות שלנו ורק אחר כך יוצאים. בשבילי, השבת היא זמן לעצור, להתעדכן עם האנשים שאני אוהבת וליהנות מחברתם. זה הזמן שבו אני לוקחת הפסקה מהאחריות ומודה על הקהילה סביבי, כדי שאוכל להתחיל את השבוע החדש עם אנרגיה חיובית. זהו גם רגע להרהר בכל מה שקרה במהלך השבוע ולהרגיש הכרת תודה. לא משנה כמה החיים עמוסים, השבת תמיד מחזירה אותי למציאות ומקרקעת אותי.

​

באמצעות הטקסים הקטנים האלה, אני נזכרת שחברויות לא דוהות עם המרחק. השבת כבר לא הפכה עבורי רק לארוחת ערב של יום שישי, אלא הדרך השבועית שלי לומר "אתם עדיין כאן איתי, לא משנה היכן אתם נמצאים".

‍