BBG היקרים,

אני לא יודע מאיפה להתחיל או איפה לסיים. אם אחזור חמש שנים אחורה, באמת שלא ידעתי אפילו מה משמעותן של שלוש האותיות האלה, ועכשיו אני לא מאמין איך שלוש אותיות יכולות להיות כה משמעותיות.

BBG, את התגלמות האור הגדולה ביותר.

האור של אותה נר כשמתקבלים בברכה לראשונה לאחווה הזו, האור שבכל שבת משמעותית שאנו חוגגות יחד, האור בעינינו כשאנו סוף סוף לומדות את הכוריאוגרפיה ל"כבוד ואומץ", האור של אותה תוכנית נפרדת כשאנו מבינות שאנו מוקפות באנשים הנכונים, האור סביב אותה חברה ותיקה ומנטורית שאנו מעריצות, האור שבחיבוק הכנה הזה כשמתמודדנו על אותה משרה כמו החברה הכי טובה שלנו, האור שבדמעות שאנחנו מנסות להסתיר אך תמיד נתקלות בהבנה, האור שבאופן שבו אנחנו חוגגות את ההצלחות של האחרות כאילו היו שלנו, האור ברגעים שבהם אנחנו נכנסות לתפקידי מנהיגות ומבינות שאנחנו מסוגלות, האור שבכל מסורת שעוברת מדור לדור, נושאת סיפורים לפנינו ומאחורינו, האור בידיעה שלא משנה לאן נלך, תמיד יהיה לנו בית ב BBG, האור שאנו נושפים לאחר שהענקנו חיים,

מסע זה הוא מסע של אור, אור המנחה אותנו לצמוח כנשים יהודיות חזקות, כחלק מאחוות נשים עולמית. אך מה שהופך את האור הזה לכוחני כל כך הוא העובדה שהוא לעולם אינו שייך רק לאחת מאיתנו. הוא מועבר, ללא הרף, מיד ליד. האור הזה עיצב אותנו. הוא לימד אותנו כיצד לעמוד זקופות עם מי שאנחנו, כיצד להנהיג באומץ גם כשאנחנו לא בטוחות, וכיצד ליצור מרחב לאחרים תוך שמירה על הקול שלנו. ואולי החלק היפה ביותר מכולם הוא שהאור הזה לא נגמר. אנו נושאות אותו איתנו, לכל חדר שאנו נכנסות אליו, לכל קהילה שאנו בונות, לכל עתיד שאנו מעזות לדמיין.

כי ברגע שחווית אור כזה, אתה לעולם לא שוכח אותו. ברגע שהיית חלק ממשהו כזה, אתה לעולם לא מפסיק להיות חלק ממנו.

אז BBG, תודה לכם על האור שהענקתם לנו, על האור שעזרתם לנו למצוא בתוכנו, ועל האור שנמשיך להפיץ גם זמן רב לאחר שהפרק הזה יסתיים.

מוגש באהבה נצחית לאור הייחודי של BBG,

מרסדס בנזקן