אחווה היא התכונה החשובה ביותר במסדר זה. היא זו שמושכת אלינו אחים חדשים ושומרת עליהם כחברים. היא זו שמעוררת בנו השראה להיות טובים יותר, ומזכירה לנו כיצד לבטוח. האם ניתן באמת להגדיר אותה? האם היא יותר מסתם תחושה? האם לעולם לא ניתן להשיג אותה באמת? בעוד שיש מי שיחשובו כך ללא ספק, אני סבור שאחווה ניתנת להשגה בקלות בכל סניף, כל עוד התכונות הבאות נשמרות ומוענקות תמיד. זו אינה רשימה ממצה, ואין צורך שתהיה כזו. אך כל עוד מתקיים ולו אחד מהמאפיינים הללו, הסניף תמיד ימצא את עצמו קרוב יותר.

אמון הוא אחד הגורמים החשובים ביותר באחווה. עלינו להיות מסוגלים להאמין ולשים את אמוננו באנשים סביבנו אם ברצוננו להשתפר.

"אופי" הוא מונח עמוק ורב-פנים, ואין לי הגדרה אחת עבורו. אך כל עוד אדם מפגין אומץ לב אמיתי או כבוד כלפי הסניף וחבריו, הוא עומד בדרישות האופי. 

הסליחה היא דבר חשוב ביותר. עלינו להיות מוכנים להתעלם מטעויות, ולא לשמור טינה כלפי אחינו. רק כך נוכל להגיע להבנה טובה יותר של הטבע המשותף שלנו.

כנות, ותקשורת פתוחה וכנה, הן המפתח. האחים לא נרתעים מלומר את האמת, גם כשזה קשה, כי הם יודעים שזה טוב יותר לצמיחה.

תמיכה היא כאשר אנו מעודדים זה את זה. מדובר במתן תמיכה רגשית, נפשית או פיזית בעת הצורך, ויד עוזרת זו יכולה לחולל שינוי של ממש בחייו של אדם.

אחריות היא דבר חשוב. כשאנו דורשים זה מזה לתת דין וחשבון על מעשינו, אנו צומחים יחד ומעודדים שינוי אמיתי.

אהבה ללא תנאי מבדילה בין ידידות לאחווה. אחווה אמיתית יכולה להתבטא באהבה ללא שיפוטיות ובנכונות להבין את מצבו של כל אחד מאחיך.

נאמנות היא ללא ספק המרכיב החשוב ביותר באחווה. עלינו להיות נכונים לעמוד לצד אחינו ברגעים הטובים והרעים, ולעולם לא לשכוח את ההתחייבויות שנקטנו עם הצטרפותנו למסדר זה. בלי נאמנות, מי אנחנו בכלל?

האחווה היא דבר מורכב ביותר, ואין זה משהו שאדם אחד יכול אי פעם לכמת במלואו. אך בפעם הבאה שתארגנו אירוע, חשבו היטב. הרשימה הזו רחוקה מלהיות שלמה, ואני משאיר לכם את המשימה לחשוב על תכונות נוספות. אילו תכונות הייתם רוצים לראות בסניף שלכם, באזור שלכם, ואפילו בכל המסדר כולו? באילו דרכים תוכלו לגשר על הפער?