• אנו מרגישים בטוחים לשאול שאלות ולשלב בחיינו עקרונות יהודיים הנוגעים לאלוהים, לתורה, להיסטוריה, למסורות ולתרבות.

• אנו מכבדים את הגיוון בתוך הקהילה היהודית ובעולם.

• אנו משתמשים בכישורי מנהיגות כדי לסייע לאחרים לפתח גאווה יהודית, קשרים ומחויבות משלהם.

• אנו מקיימים יחסים של אכפתיות וכבוד עם חברינו היהודים.

• אנו בוחנים את התפקיד שממלאת ישראל עבור העם היהודי ברחבי העולם.

• אנו מקדמים את שילובם של כל היהודים בקהילה פלורליסטית.

• אנו מבינים את הסוגיות החברתיות העכשוויות.

• אנו משתמשים בערכים יהודיים כמדריך לפעילותנו בתחום השירות הקהילתי.

• אנו משתמשים בכישורי מנהיגות כדי לגייס תמיכה בנושאים חברתיים.

ראש השנה, החג היהודי המציין את תחילת השנה, הוא זמן של שמחה והתבוננות פנימית. על פי המסורת שלנו, ראש השנה הוא יום השנה לבריאת העולם. יהודים ברחבי העולם חוגגים את ראש השנה, לרוב באמצעות התכנסות לארוחות משפחתיות והשתתפות בתפילות ראש השנה. בין המסורות הייחודיות של ראש השנה נמנות אכילת תפוחים ודבש ותקיעת the Shofar.

יום הכיפורים פירושו "יום הכפרה" בעברית. זהו היום החגיגי ביותר בשנה, ועל פי המסורת היהודית, ביום זה אלוהים חותם את ספר החיים והמוות לשנה הקרובה. גם אם הדימוי הזה אינו מדבר אליכם, הרעיון להקדיש יום שלם להרהר במעשיכם ולגבש תוכנית לשיפור בעתיד הוא רעיון ראוי.

"סוכות" פירושו "סוכות" או "צריפים" בעברית. זהו חג המציין את מגורי בני ישראל בסוכות במהלך מסעם בן 40 השנים במדבר. בימי קדם, חג הסוכות חגג את סיום קציר הסתיו והיה חג עלייה לרגל מרכזי. הכרת תודה, הערכה ושמחה הם הנושאים המרכזיים של החג; למעשה, הוא מכונה בתורה "זמן שמחתנו". בהתאם לנושא המגורים הזמניים, חג הסוכות קשור גם לרעיונות של מחסה, ארעיות וטבע.

חנוכה הוא חג בן שמונה ימים, המכונה גם "חג האורות", המציין את ניצחונם של קבוצת יהודים קטנה המכונה "המכבים" על האימפריה הסורית-יוונית במאה השנייה לפנה"ס. בתקופה זו ניסו היוונים להטמיע את עם ישראל על ידי איסור לימוד התורה וקיום מצוות. המכבים מרדו ובסופו של דבר הביסו את היוונים והשיבו לידיהם את בית המקדש בירושלים. על פי המסורת, כאשר ניסו היהודים לחדש את קדושת המקום על ידי הדלקת המנורה בבית המקדש (חג החנוכה פירושו "הקדשה מחדש" בעברית), מצאו רק צלוחית אחת של שמן טהור. אולם, צלוחית קטנה זו בערה באורח פלא במשך שמונה ימים ולילות. כדי להנציח ולפרסם את הנס הזה, ואת הנס של הניצחון במלחמה, קבעו חכמינו את חג החנוכה.

ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, המכונה גם "יום ההולדת" של כל עצי הפרי. חג משני זה, שחל ב-15 לחודש שבט (טו מייצג את האותיות ט ו-ו, שסכומן המספרי הוא 15), סייע לחקלאים הקדומים לחשב ולקיים מספר מצוות בתורה, כגון מעשר (מעשר הפירות) ושמיטה (שנת השמיטה). התנועה הציונית המוקדמת ראתה בט"ו בשבט חג חשוב המציין את המאמץ להחייה ולשיקום ארץ ישראל, והוא זכה לפופולריות מחודשת בעידן המודרני. כיום, אנשים מכירים בט"ו בשבט גם כחג חשוב המוקדש לסביבה ולאקולוגיה.

פורים הוא חג שמח הנחגג ב-14 באדר, המנציח את הצלת היהודים מהשואה שתכנן המן הרשע. סיפור פורים מסופר במגילת אסתר. על פי הסיפור, המן, שר המלך אחשורוש, זמם להמית את כל היהודים באימפריה הפרסית. אולם, תוכניתו סוכלה על ידי מרדכי, מנהיג יהודי, ובן דודתו אסתר, שהייתה גם המלכה השולטת. כדי להנציח את האירועים המופלאים, פורים (שפירושו המילולי הוא "גורל", על שם הגורל שהשתמש בו המן כדי לקבוע את תאריך השמדת העם) נקבע על ידי הרבנים ונחגג על ידי התחפשות, קריאת המגילה, מתן מתנות לעניים וארוחה חגיגית.

פסח הוא חג החירות, המציין את גאולת העם היהודי מעבדות במצרים. חגיגות הפסח נפתחות בסדר, סעודה חגיגית מיוחדת המתארת את מסענו מעבדות לחירות באמצעות סיפורים, שירים ומאכלים מסורתיים. על פי המסורת, חג הפסח מתאפיין גם בהימנעות מאכילת חמץ.

ל"ג בעומר הוא חג יהודי משני המצוין ביום ה-33 של ספירת העומר, תקופת הספירה בת שבעת השבועות שבין פסח לשבועות (הראשי תיבות "ל"ג" הן האותיות ל' ו-ג', שסכומן המספרי הוא 33). ל"ג בעומר מהווה הפוגה חגיגית מתקופת האבל של ספירת העומר, והוא מצוין בדרך כלל בחגיגות. רבים נוהגים להדליק מדורות, לערוך חתונות ולגזור את השיער לכבוד החג.

שבועות הוא חג מרכזי המציין את קציר האביב הקדום, ומציין את היום שבו נתן אלוהים את התורה לעם היהודי בהר סיני. המילה "שבועות" פירושה "שבועות" בעברית, ולפניו מגיעה תקופה של שבעה שבועות המכונה "העומר", המתחילה בחג הפסח. במהלך תקופה זו, יהודים ברחבי העולם סופרים את כל 49 הימים המובילים לחג כהכנה לקבלת התורה. חג השבועות הוא חג מכונן עבור העם היהודי, שכן קבלת התורה מסמנת באופן רשמי את הברית שלנו עם אלוהים ואת הקמתנו כעם יהודי.