"לא תאכלו כל תועבה" הוא הפסוק בפרשת השבוע, פרשת ראה, המציג את דיני הכשרות. פסוק זה והפסוקים הבאים אחריו מפרטים את הכללים והמגבלות לגבי מאכלים שמותר לאכול ואלה שאסור לאכול. יש סיבה לכך שבמסורתנו ניתנת לנו רשימה של בעלי חיים ומאכלים כשרים ולא כשרים – והיא לשמור על טוהר נפשנו וגופנו מפני חומרים "תועבה" הנכנסים לגופנו. המסורת שלנו מלמדת אותנו להתנהג בחוכמה, להימנע משימוש בחומרים משפיעים, וכפי שנאמר כאן, לקיים תזונה בריאה וטהורה.

ככל שחשוב לקיים ולכבד את הכללים שנקבעו לנו, עלינו בכל זאת לבחון מחדש ולהרהר במשמעותם האמיתית עבורנו. ייתכן שלימדו אותנו להתנהג כראוי ולאכול נכון, אך עם זאת, לימדו אותנו גם להפעיל חשיבה ביקורתית ולשאול שאלות לגבי הכללים שאנו אמורים לקיים. אנו סבורים שלפסוק ספציפי זה יש השלכות רבות ורלוונטיות רבה בחברה של ימינו. בדיוק כפי שמזונות אסורים נתפסים כ"תועבה" בתרבות היהודית, ייתכן שהדבר מתאר גם אובייקטים אחרים בהקשרים שונים.

אולי ניתן לומר שכמו שהעם היהודי מודע לקיומם של מאכלים מסוימים ולטבעם האסור, כך גם אחרים עלולים להחיל בטעות את אותה השיפוט על קבוצות אתניות, בהתבסס על מה שנלמד להם בסביבתם החברתית. לעתים קרובות מלמדים אנשים באופן מהותי לפחד ממה שאינו דומה להם, לפחד מה"זר". פחד זה מה"זר" הוא שמוביל ומזין את האפליה ברחבי העולם – סיבה שעבורה התנועה שלנו נלחמת באופן ספציפי. למעשה, BBYO מנהיגים ופורצי דרך ברחבי העולם כולו להפעיל תמיד חשיבה ביקורתית ולהתנגד לאי-שוויון ואפליה מכל סוג שהוא.

כשם שהיהדות מטיפה לגישה של חשיבה ביקורתית ואינה רוצה שנקבל את הדברים כפי שהם, כך גם אנו יכולים למצוא את הכוח הפנימי ואת האומץ להטיל ספק בנורמות החברתיות ובסטריאוטיפים הרווחים.

שבת שלום,

BBYO , רייצ'ל יפראק ואלכסיס גילקרוב