פרשת השבוע, פרשת שופטים, עוסקת בנושאים חשובים, שהיום הם חיוניים לא פחות מכפי שהיו בימי קדם. כבר בפסוק הראשון מוצג הרעיון של כוח משטרה ושופטים, זוהי האזכור הראשון של משטרה בהיסטוריה:

"שופטים ושוטרים תיתן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָֽׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק”

"תציב לך שופטים ושוטרי משפט בכל ערייך אשר ה' אלוהיך נותן לך, לפי שבטיך, והם ישפטו את העם משפט צדק."

מראשית הקטע הזה, אלוהים מבהיר היטב כי כוח משטרה הוא חובה בכל עיר שבה יתיישבו השבטים. עם זאת, חיוני גם שהפקידים הממונים יפעלו בהגינות ובצדק. המשטרה היא חלק בלתי נפרד מהחברה המודרנית, ותפקידה כיום זהה לזה שהוטל עליה בתנ"ך — להסיר את העושים רע, ולהבטיח שכל המקרים יחקרו כראוי ובהגינות. אירועים אחרונים שבהם הייתה מעורבת המשטרה באמריקה זעזעו את העולם והעלו שאלות לגבי התפקיד שהמשטרה צריכה למלא בחברה. יש הטוענים כי למשטרה ברחבי העולם יש יותר מדי כוח. במקומות רבים אנו מתברכים בחיים בחברה שבה כוחות המשטרה פועלים בצדק ובנדיבות, אך עלינו גם להיזהר מאלה שמנצלים לרעה את כוחם ופועלים באופן לא מוסרי. היהדות קובעת בבירור כי שוטרים שאינם עומדים בסטנדרטים הגבוהים המוטלים עליהם אינם צריכים למלא תפקיד באכיפת החוק בחברה שלנו.

אם נעבור לפסוק הבא, נראה את הביטוי המפורסם: "צדק, צדק תרדוף". בתנ"ך יש דוגמאות רבות לשימוש בחזרה. למשל, כאשר אלוהים קורא לאברהם, רגע לפני שהוא עומד להקריב את יצחק, הוא מזכיר את שמו פעמיים, כמו שאם קוראת בשמו של תינוקה פעמיים, כסמל לאהבה ודאגה. אך בהקשר זה, מדוע אלוהים ישתמש במילה "צדק" פעמיים? אנשים רבים טוענים שהמטרה מקדשת את האמצעים, ושאפשר לחטוא כדי להשיג תוצאה מוסרית ונכונה. עם זאת, זה פשוט לא נכון. בעת חיפוש אחר צדק, עליך לפעול תמיד בצדק; הן בתוצאה והן במעשה, חייב להיות רק צדק, כי ביהדות המטרה לעולם אינה מקדשת את האמצעים. מסיבה זו המילה "צדק" חוזרת פעמיים: פעם אחת עבור האמצעים ופעם אחת עבור המטרה.

גם התורה נוקטת עמדה נוקשה כלפי שוחד. גם אם התוצאה צודקת וישרה, אם האמצעים אינם מוסריים ומושחתים, אי-אפשר להצדיק את המטרה. כפי שנאמר בתורה: "לא תשא פנים, ולא תקח שוחד, כי השוחד מעוור את עיני החכמים ומעוות דברי צדק".

מסופר על משפט שהתנהל פעם בפני רב גדול. באמצע הדיון ביקש אחד הצדדים הפסקה. אחד מאנשי הצד בסכסוך יצא מהחדר ומצא את מעילו של הרב במסדרון. הוא החליק במהירות סכום כסף לכיס, כמעין שוחד, וחזר לאולם בית הדין. כשהמשפט התחדש, חלה לפתע תפנית בתהליך החשיבה של הרב. הוא היה מבולבל ולא הצליח להבין מדוע שינה את דעתו בפתאומיות. כעבור כמה ימים, הוא נתקל בסכום הכסף בכיס מעילו. הוא הבין שקיבל שוחד, ולמרות שלא היה מודע לכך באותו הרגע, כוחה העדין של השוחד אכן השפיע עליו עמוקות.

אף על פי שסיפור זה עשוי להיות רק משל פשוט, הוא מלמד אותנו ששוחד יכול להיות בעל עוצמה רבה ולהותיר רושם מתמשך. אסור לנו לא לתת ולא לקבל שוחד, גם כאשר הכוונה היא אך ורק לחזק את הפסיקה הנכונה.

הנושא המרכזי בפרשת השבוע הוא שאכיפת החוק ללא השאיפה לצדק אינה מספיקה. עלינו לשאוף תמיד לצדק, אך לעולם לא על חשבון הצדק והמוסר. הדבר חל על כוחות המשטרה, על השופטים, ובעיקר על כל אחד מאיתנו בחיי היומיום.

שבת שלום,

ג'ייקוב גולדווטר, BBYO

‍