בפרשת השבוע, פרשת מקץ, יוסף מפרש חלומות כפי שידוע. בתחילה, משקה פרעה מבקש ממנו עצה בנוגע לחלום ונדהם לטובה מתשובתו של יוסף. כעבור שנתיים, כאשר פרעה זקוק לעזרה דומה, משקה פרעה מציע לפנות ליוסף בבקשה לעזרה. במהלך מפתיע, יוסף מוציא בחופזה מהכלא ומוצב בעמדת כוח. אירועים אלה כבר התרחשו בחייו המוקדמים, אך בסדר הפוך: מעמדת כוח לגלות. כצעיר, אחיו הפשיטו ממנו את מעילו היפה והשליכו אותו לבור, בדומה לכלא שאליו הושלך ואשר ממנו חולץ לאחר מכן. לאורך כל הפרשה, יוסף חווה רגעי דז'ה וו המזכירים לו את חייו באופן הפוך. עם זאת, כל הזמן הזה, אלוהים נמצא עם יוסף. מוטיב זה בא לידי ביטוי בבירור בעובדה שאף אחד אינו מסוגל לפרש את חלום פרעה מלבד אדם אחד ששמע את אלוהים.

כיצד קרה הדבר? לאור הקווים המקבילים המתגלים בפני יוסף לאורך חייו, הוא מגיע לתשובה באמצעות ניתוח חייו שלו וגורלו. בנקודה זו, גורלו של יוסף הוא למעשה שיטה ייחודית לתקשר עם אלוהים. יוסף מבין שחייו תוכננו מראש, ולא הושארו ליד המקרה. תובנה זו מאפשרת ליוסף לראות בחלום פרעה את נקודת המפגש בין עברו לבין הרגע הזה. יוסף מתקרב לאלוהים ומסוגל לפרש את מרכיבי החלום כדו-קוטביות חוזרת ונשנית בין שבע שנות שפע, שאחריהן שבע שנות רעב.

אז, האם אלוהים מתקשר איתנו באמצעות חלומות? שאלה זו נותרת ללא מענה מובהק; עם זאת, היהדות ניגשת אליה בעקיפין בדרך אחרת. היהדות מאמינה בהגדרה עצמית. זוהי האמונה כי ביכולתנו לקבוע את עתידנו, בדיוק כפי שיוסף מגיע להבנה זו באמצעות פירוש חלומות. אין גרסה קבועה ובלתי ניתנת לשינוי של חיינו, אשר יכולה להתגלות לנו באמצעות חלום. מחשבה זו, האפשרויות האינסופיות, היא גם מעצימה וגם מכריעה. עם זאת, זוהי תזכורת נהדרת לכך שאנו שולטים בגורלנו, בבחירותינו, ברצוננו החופשי. יוסף ידע שיש לו תמיכה רוחנית לאורך כל חייו, אך היה עליו להתמודד בעצמו עם העליות והירידות הכרוכות בהיותו בן תמותה. השבוע, אנו נזכרים בחשיבותנו כאינדיבידואלים בעיצוב העתיד, שכן איש אינו יכול לעמוד בדרכנו, מלבד עצמנו.

שבת שלום,

הנציגה של המועצה של צפון קרוליינה, מחוז המזרח, אוליביה רייכמן

‍