בדבר התורה שלנו, ברצוננו להבהיר תחילה כי עולמנו מלא כיום בשאלה: מה עלינו לעשות כאשר קשה להאמין שהחיים ישתפרו? ובכן, אנו מתלכדים סביב התקווה שבקרוב, בעוד מספר חודשים, כל זה יגיע אל קיצו. שבקרוב נראה את ברכות הבריאות והשגרה מחליפות את חוסר הוודאות הבודד שלנו. עם זאת, טבעי לנו לאבד את האמונה ברעיון של עתיד זה, ואז, כיהודים, אנו יכולים לפנות לכתבי הקודש ולאלוהים כאישור בתקופות של חוסר יציבות.

בפרשה הראשונה מתוך שתי הפרשות של השבוע, פרשת בהר, אנו קוראים כי בהר סיני, אלוהים גילה למשה את חוקי שנת השמיטה. חוק זה קובע כי בכל שנה שביעית, יש להפסיק את כל העבודות על האדמה, ותוצריה יהיו חופשיים לכולם, לאדם ולבהמה. אנו יכולים לקשר את שנת הפסקת הקציר הזו לימי המנוחה השבועיים שלנו בשבת. בהמשך השבוע, אנו ממליצים לכם לקחת רגע של מנוחה, בין אם בחרתם לעשות זאת בשבת ובין אם לא, לנסות לעשות משהו אחרת, כמו להניח את הטלפון בצד ליום אחד, להקדיש זמן למנוחה ולקריאה, או פשוט להתפנק ברגעים של רגיעה עמוקה.

במשך שנתיים תישאר האדמה בור. לא יזרעו בה דבר, ואלוהים מבטיח לבני ישראל שיצמח בה מזון מספיק כדי שיוכלו לאכול ולהישאר בריאים עד שישובו הקציר לאחר שיחזרו לזרוע בשנה השמינית. בנוסף, קובע הטקסט, על כל בן ישראל לשוב לאדמת השבט המקורית שהוקצתה לו במהלך כיבוש כנען בידי יהושע.

בדומה לכך, גם בעולם שלנו אנו מתבקשים כעת לשוב לבתים ולהפסיק לעבוד למען ביטחוננו. למשך זמן מה, לא נשתל דבר ולא יצמח דבר. אנו מתעוררים מדי יום, מתלבשים ואוכלים, אך לא עושים הרבה מעבר לכך. אנו אולי לומדים בבית הספר המקוון או עובדים מהבית, אך אנו עדיין מבלים את זמננו בתקווה שיגיע יום שבו נוכל לחדש את הנטיעות שלנו, ולאפשר לגידולים חדשים, לפרויקטים חדשים ולאהבה חדשה להתחיל לצמוח שוב.

אלוהים מבטיח שאם עם ישראל ישמור את מצוותיו, הוא יזכה לשגשוג חומרי ויישב בבטחה בארצו. אך הוא גם מטיח בו "תוכחה" חריפה, אזהרה מפני גלות, רדיפות ורעות אחרות שיפקדו אותו אם ינטוש את בריתו עמו. עם זאת, "אף כי יהיו בארץ אויביהם, לא אעזבם ולא אתעבם, עד אשר אשמיד אותם ואפר את בריתי עמהם; כי אני ה' אלהיהם". זה מזכיר לנו שאם לא נציית לכללים שהחברה שלנו הטילה עלינו כרגע, כמו ריחוק חברתי והגבלות אחרות, עלולות להיות לכך השלכות, בין אם מדובר באיום של תקופות סגר ארוכות יותר או בסיכוי ממשי, חלילה, להידבק בקורונה.

אנו מודים לכם על שהקדתם זמן מתוך שגרת חייכם העמוסה כדי לחשוב וללמוד תורה איתנו היום. אנו מפצירים בכם ליצור קשר עם בני משפחה וחברים, ולהמשיך לפנות אל התורה אם אתם חשים כלואים בהסגר הזה, ו"יהי ביתך בית כנס חכמים" (פרקי אבות א, ד).

שבת שלום

לינדזי סטיבנס וג'ואי ורקו, שליחים באזור ההרים