עם תום חג הסוכות, אנו מקבלים בברכה את חג שמחת תורה. בחג זה אנו מסיימים את מחזור הקריאה השנתי בתורה, כאשר אנו קוראים את הפרשה האחרונה, "וזאת הברכה". חגיגתנו את השלמת התורה היא ייחודית ומעניינת למדי. על פי המסורת, כל בית הכנסת חוגג בכמה דרכים: ראשית, מתקיימות ריקודי מעגל נרחבים. שנית, אנו לא מסיימים את קריאת התורה רק בהשלמתה, אלא מתחילים שוב את ספר בראשית.

מה משותף לסגנונות החגיגה הייחודיים הללו? מה זה אומר לנו על הקהילה שלנו?

המעגל שאנו יוצרים בתורה שלנו בקריאת הפסוקים האחרונים של התורה והפסוקים הראשונים, והמעגל שאנו יוצרים בריקודנו השמח, שניהם מרמזים על אותו עיקרון: קהילה. למעגל אין התחלה ואין סוף. אין בו ראשון, שני או אחרון. הוא אינו מאפשר לאיש להיות פחות או יותר מאחרים. במקום זאת, הוא מחזק את רעיון ההכללה. הוא מבטיח שלכל אחד תהיה זכות דיבור שווה והזדמנות שווה.

לעתים קרובות קבוצות עלולות להיות מוצפות בקליקות או בלשון הרע, רכילות. "שיחות" אלה גורמות לנו להרגיש מנודים ולא רצויים. כשאתם נמצאים בקהילה אמיתית, כולם מתקבלים באהבה. כולנו מכבדים זה את זה ומגלים פתיחות זה כלפי זה. לכל אדם יש נקודות מבט שונות והוא ייחודי בדרכו שלו. BBYO, אנו שואפים להפוך את הקהילה שלנו למכילה ומסבירת פנים. אנחנו מגוונים ורוצים מקום שכל בני הנוער היהודים יוכלו לקרוא לו בית. לקראת החגים, קחו את הזמן לפתוח את המעגל שלכם לאלה שמרגישים מנודים או בודדים. אף מעגל לא יכול להיות גדול מדי!

חג שמח,

טס ריטנברג ופרי שוורץ, כוח המשימה לשילוב בעלי יכולות שונות

‍