פרשת השבוע, "מיקץ", עוסקת כולה בחלומות. בתחילת הסיפור, יוסף משוחרר מהכלא לאחר שפרעה חולם על שבע פרות שמנות הנבלעות על ידי שבע פרות רזות, ושבע שיבולים שמנים הנבלעים על ידי שבע שיבולים רזים. יוסף מפרש חלום זה כשבע שנות שפע ושגשוג, שאחריהן יבואו שבע שנות רעב וחורבן. יוסף מייעץ לפרעה לאגור מזון נוסף בשנות השפע. בזכות עצתו החכמה של יוסף, הוא ממונה על ידי פרעה לתפקיד מכובד ביותר.

החלומות שראה יוסף מאז ילדותו נועדו לסמל את מעמדו של יוסף כבעל השפעה וסמכות. זה זמן רב הוא חלם שיגיע הרגע שבו משפחתו תשתחווה לו. התגשמות החלום הזה מתרחשת גם בפרשה זו. החלום מתגשם כאשר משפחתו של יוסף מגיעה למצרים בחיפוש אחר מזון. עם הגעתם, בני משפחתו מבינים עד מהרה כי אחיהם האבוד, יוסף, הוא המשנה למלך במצרים, מה שגורם להם להשתחוות בפניו.

מהו חלום? האם זה שטויות חסרות משמעות? או שמא זהו למעשה חזון חשוב של אירועים עתידיים ומבשר את הבאות?

אמנם ישנם חלומות שהם ללא ספק שטויות, אך ישנם רבים שהם חשובים ומשמעותיים. אחד החלומות החשובים ביותר שעליהם אנו קוראים בתורה הוא החלום שחלם יעקב כאשר ישן בבית אל. כפי שנדון בפרשת התורה הקודמת, יעקב חלם חלום שבו ראה סולם המשתרע מן הארץ ועד השמים, ומלאכים עולים ויורדים בו. ישנן פרשנויות רבות לחלום זה, אך המדרש מפרש כי חלום זה מייצג את המעצמות הרבות בעולם שיעלו בסולם השלטון והסמכות, כגון בבל, יוון ורומא. עם זאת, כל אחת מהאימפריות הללו תרד בסולם; בסופו של דבר הן ייכשלו במאמציהן להשיג שליטה עולמית. בראש הסולם הן ינסו לטהר את העולם מהדת היהודית, אם לא מהעם היהודי, אך לעולם לא יזכו להצלחה לה קיוו. בעוד חלומן היה עולם ללא יהדות, חלום יעקב היה שילדיו, העם היהודי, יהיו בני אלמוות.

בחג החנוכה אנו חוגגים את חלומו של יעקב. אנו חוגגים את העובדה שמדינות רבות, כגון יוון, ביקשו להחריב את בית המקדש שלנו, את אמונתנו ואת זהותנו עצמה, ובכל זאת אנו עדיין כאן, חיים וקיימים, ואף חוגגים את העובדה שאנו שוב יחד בחג זה.

שבת שלום,

שרה לייבר, GMR