בעודנו חוגגים את פורים ביום שישי הקרוב, נכנס גם לשבת. השבוע נקרא את פרשת תזוה. בפרשה זו ניתנות הוראות כיצד להכין את בגדי הכהנים. בנוסף למגוון פריטי הלבוש שהכהן הרגיל לובש, הכהן הגדול לובש כמה בגדים נוספים. היפה מבין כל פריטי הלבוש הללו הוא החושן משפט. בגד זה היה מורכב משנים-עשר אבנים והיה תלוי על חזהו של הכהן. כאשר ניתנה ההוראה לבניית החושן, התורה אומרת: "וְלָקַחְתָּ שְׁנֵי אָבֶן שֹׁהָם וְחָרַטְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת שְׁמֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל". הוראות אלו מבטיחות כי כל שבט מיוצג על ידי חריטה על האבנים. חשוב שכל היהודים מכל השבטים מיוצגים על ידי הכהן שלהם.

המגילה משקפת את הרעיון בדבר חשיבות הקשר בין היהודים. כאשר המן משכנע את אחשורוש להמית את היהודים בממלכתו, הוא מציין כי העם מפוזר ומפוצל. אסתר שומעת את הידיעה על הטרגדיה הממשמשת ובאה ואומרת: "אספו את כל היהודים וצמו למעני". בפני המוות, אסתר מבינה שהקהילה שלנו היא החזקה ביותר כשאנחנו ביחד. היא לא בוחרת להתפזר; היא לא בוחרת להסתתר; היא בוחרת לאחד.

גם פרשת תצווה וגם מגילת אסתר מדגישות את חשיבות ההתלכדות. בין אם מדובר במימוש היכולת להתפלל יחד עם הכהן ובין אם בהתמודדות עם אסון מתקרב, ההתלכדות כעם מעולם לא אכזבה את הקהילה היהודית. מעולם לא היה קשה יותר להתאסף פיזית, אך בהליכה בעקבות אסתר, עלינו לפחות לנסות. אנו יכולים לעשות זאת על ידי שליחת משלוח מנות לשכנינו; אנו יכולים לארגן שיחת זום עם משפחתנו; אנו יכולים לקיים את המסורת של הדלקת נרות בשבת, מנהג המאחד יהודים ברחבי העולם. כל מה שאנו יכולים לעשות כדי להתאחד, עלינו לעשות. האחדות שלנו היא מה שהחזיק אותנו בחיים, והיא גם מה שימשיך להחזיק אותנו. זו הייתה המשימה BBYOמאז הקמתה. התנועה שלנו חיברה אלפי בני נוער ברחבי העולם בתקופות המאתגרות ביותר, וכל עוד נמשיך לעשות את מה שאנחנו יכולים כדי להתאחד, נמלא את חובתנו כיהודים ונעשה כמיטב יכולתנו כדי להבטיח את הישרדותנו.

שבת שלום ופורים שמח,

פרי דאן

פרק "חברות" – שליחה