בפרשת השבוע אנו למדים כי המצרים נבהלו מהגידול המהיר של העם היהודי. כתוצאה מכך, חששו המצרים שאם תפרוץ מלחמה, היהודים יצטרפו לאויביהם. המדרש מביא כי פרעה קרא אז לשלושת יועציו הראשיים: בלעם, איוב וייתרו, כדי לשאול את עצתם כיצד להתמודד עם הבעיה הממשמשת ובאה. בלעם יעץ להרוג את היהודים, והוא עצמו נהרג מאוחר יותר. איוב שתק, והוא נענש בחיים של סבל. ייתרו ברח וזכה לצאצאים שהפכו לראשי הסנהדרין, בית הדין העליון היהודי.

ניתן להסיק כי בלעם היה ראוי לעונש חמור בהרבה מזה שקיבל איוב, שכן איוב לא ביצע פשע של ממש. עם זאת, נראה כי עונשו של איוב היה חמור אף יותר מזה של בלעם. בעוד שבלעם מת מוות מהיר, איוב נאלץ לסבול סבל לאורך כל חייו, דבר שאף אדם אחר לא חווה. החיים הם המתנה הגדולה ביותר שניתן לקבל, ולכן לסבול לאורך כל החיים הוא עונש כבד ביותר.

החיים מלאים בהזדמנויות שונות. אנו חיים בתקופה מאתגרת, אך עם בוא השנה החדשה אנו יכולים להחליט להפוך את 2021 לשנה מלאה בקשרים ובחמלה. אנו יכולים למצוא זמן במהלך היום כדי לברר לשלומם של הקשישים, חברינו ובני משפחתנו. זוהי מתנה שיש לנו את האנשים האלה בחיינו, ואסור לנו לקחת זאת כמובן מאליו. למרות הכאב והאתגרים העומדים בפנינו מדי יום, החיים עדיין עולים לאין שיעור על המוות.

להיות בחיים פירושו להתקדם ולהתפתח. כל רגע בחיים הוא הזדמנות יקרת ערך לצמוח וליצור קשר עם אלוהים.

משה הבין את האוצר הייחודי הטמון בחיים. הוא הבין שהחיים מלאים באפשרויות לצמיחה וללמידה. הוא לא גדל בבית יהודי, אך בכל זאת מצא את אלוהים ואת הדרך לשוב לשורשיו. נוכחותו של אלוהים התגלתה לבסוף למשה בדמות אש בסנה הבוער. כך גם כאשר אדם "יוצא מהדרך"(יוצא מהדרך היהודית), הוא תמיד יכול למצוא דרך לחזור, ואלוהים תמיד מוצא דרכים חדשות לקרב אותנו אליו.

הלהבה תמיד מכוונת כלפי מעלה, בניסיון להגיע אל הקב"ה. בכל שבת, כשאנו מדליקים את נרות השבת או נרות ההבדלה, אנו יכולים לראות בכך סמל לניצוץ האלוהי שבכל אחד מאיתנו, ולמתנת החיים שקיבלנו.

הערב, כשתדליקו את נרות השבת, הביטו למעלה וחשבו על התמונה הרחבה יותר של החיים. מצאו את הניצוץ או הלהבה שלכם על ידי כך שתחשבו איזה שינוי אתם יכולים לחולל, לא משנה כמה קטן המעשה. קבעו לעצמכם יעד כהחלטה לשנה החדשה, כי כל מעשה של טוב לב יכול להוביל לעולם טוב יותר.

שבת שלום,

BBYO : מאיה איזאקי ונוח לייבוביץ

‍