בפרשת "בו" מוטלות על העם המצרי שלוש המכות האחרונות מתוך עשרת המכות במצרים: ארבה, חושך ומות הבכורים. לאחר מות בנו הבכור, פרעה מאפשר לבסוף – ובכוח – לבני ישראל לצאת ממצרים.

לקח אחד שאפשר להפיק מהפרשה הזו, לקח שממנו פרעה היה יכול להפיק תועלת, הוא הדאגה לטובת הכלל במקום לדאוג לעצמך. כל עם מצרים נאלץ להתמודד עם אימת עשרת המכות, והכל משום שפרעה סירב לשחרר את בני ישראל, שכן הוא נהנה מעבודתם הכפויה. פרעה הוזהר מפני המכות שיבואו אם לא יעשה את אשר ציווה עליו האל, אך למרות זאת הוא המשיך להחזיק את בני ישראל בשבי.

בתקופה שבה יש כל כך הרבה בעיות באמריקה ובעולם כולו, חובתנו לחשוב על טובת הכלל, ולא רק על עצמנו. אולי תוכלו להתחיל לרכוב על אופניים במקום לנסוע לכל מקום ברכב. אולי תוכלו לתמוך בעסקים קטנים מקומיים, גם אם יש סניף של מקדונלד'ס ממש ליד. יש אינספור פעולות שכל אחד ואחת מאיתנו יכול לעשות כדי לעזור לכדור הארץ ולסביבה, כי שינויים קטנים יכולים לחולל שינוי. אנו חיים בעידן של משבר אקלים ומגפה, שניהם השפיעו על חייהם של רבים מבין 7.8 מיליארד בני האדם שחיים על כדור הארץ, ולכן על כל אחד מאיתנו לעשות את חלקו כדי להתגבר בסופו של דבר על הבעיות הללו.

אמנם שינויים אלה עשויים להיראות קטנים יחסית, אך הם מרחיקים אותנו מהאפשרות ש"מכות" משלנו יפקדו אותנו. לפרעה ניתנה ההזדמנות לשחרר את בני ישראל, בדיוק כפי שניתנות לנו ההזדמנויות לעשות את הדבר הנכון כדי להציל את הסביבה, את תושבי השכונות שלנו ואת העולם כולו. הוא התעלם מההזדמנות, וכולנו יודעים איזה הרס נגרם לעמו לאחר מכן. כל כך הרבה נזק, כל כך הרבה אובדן חיים, רק בגלל שהוא קיבל החלטה אנוכית במקום לעשות את הדבר הנכון עבור כולם. אמנם כל פעולה שאנו יכולים לנקוט נראית קטנה, אך הן מצטברות ויכולות להוביל אותנו, כציבור, בכיוון הנכון. חובתנו כעם יהודי וכבני אדם היא לקבל החלטות לטובת הכלל, ולא רק לטובת עצמנו.

‍

שבת שלום,

אילנה טלאמו וג'ק אליס

שליחי NER