לפני כמה ימים התקיים המפגש ההכשרה הראשון אי פעם לשגרירי J-Serve בארגנטינה. זה היה מעניין מאוד, ובמהלכו שיתפנו רעיונות לגבי האירוע האידיאלי של J-Serve והערכים שהיינו רוצים להציג בקהילה שלנו. הועלו בקבוצה כמה רעיונות מעוררי השראה, אך לא הצלחנו להגיע לרעיון שכולם הסכימו עליו. מה שרתק אותי יותר מכול היה דילמה מוסרית שהציג בפנינו המנטור שלנו, הרב מאיר, כדי לעורר אותנו לחשיבה פנימית. הוא שאל אותנו מה עדיף: לתת ל-100 אנשים שטר של דולר אחד, או לעזור לאדם אחד בלבד עם 100 דולר. התחלנו לדון בפתיחות על היתרונות והחסרונות, והצענו טיעונים ודעות משכנעים בעד עזרה ליותר או פחות אנשים. הרב מאיר שיתף אותנו במחשבה: לכל פעולה יש תגובה. יש מעט מאוד יהודים בעולם, אך אנו ידועים בזכות המעשים שאנו עושים והערכים שלנו. בעיקרו של דבר, אנו מיוצגים על ידי המעשים שאנו עושים. אם כן, מה ייצור השפעה גדולה יותר: לעזור ל-100 אנשים או לאדם אחד בלבד? זה לא קשור לסכום הכסף שניתן לתת לכל אחד, אלא לכוונה לעזור לכמה שיותר אנשים.

כשאני חושב על פרשת השבוע, פרשת "כי תשא", אני מהרהר בשאלה זו בדיוק. בפרשה זו אנו קוראים כיצד ירד משה מהר סיני עם עשרת הדיברות ומצא את בני ישראל סוגדים לעגל זהב מעשה ידיהם. בני ישראל השקיעו את כל הכסף והעושר שצברו ביצירת דבר שהוא אך ורק אנוכי ותועבה. רש"י, הפרשן הדגול, מסביר שכסף הוא כמו אש. מצד אחד, יש בו פוטנציאל לחמם ולעזור לאנשים להכין אוכל אם זה השימוש שנעשה בו, אך הוא גם יכול להרוס רכוש וחיים אם נעשה בו שימוש לא נכון. לכסף יש כוח לבנות ולהרוס. אדם יכול להרוס את חייו ואת חייהם של אחרים במרדפו אחר העושר. אם העושר מתחלק ומשמש לעזרת הזולת, לא משנה מה סכומו, הוא יכול להשפיע על אנשים רבים וניתן לבנות מוסדות חשובים.

הערך המספרי של המילה "שקל", המטבע המקראי והישראלי הנוכחי, הוא לפי הגימטריה 430, זהה למילה "נפש", דבר המסמל כי מסירת המטבע היא מסירת הנפש. בני ישראל נתנו את כל זהבם והקדישו את כל נפשם לבניית פסלי אלילים, ואיבדו את אמונם וכבודם כלפי האל, מתוך פחד.

לפיכך, פרשה זו מעניקה לנו את ההזדמנות לחשוב על איזה חלק מנשמתנו אנו רוצים לוותר, ולמען מה. אנו מהווים את ההשפעה שנוצרת ממעשינו, ולכן הבה נשתמש בעושרנו, הן החומרי והן הרגשי, כדי לסייע בהשלמת משימתנו הארצית של תיקון העולם. כפי שאמר רבי מאיר, עלינו תמיד לעזור לכמה שיותר אנשים, בכל מצב, שכן כל מעשה קטן יכול לשנות את העולם.

שבת שלום,

איוון שטרן

פרק שליח

BBYO