פרשת בהר עוסקת בדיני השמיטה, ומורה לנו לתת לאדמה לנוח על ידי הימנעות מזריעה ומחרישה. מצווה עלינו לקיים זאת אחת לשבע שנים. אנו לומדים כי על האדמה לנוח, שכן אחרת היא תתעייף מעומס יתר ולא תניב פרי באופן קבוע.

היבולים והעצים שלנו מפרנסים אותנו ומספקים לנו את הצרכים הבסיסיים הדרושים להישרדותנו, כגון מזון ומחסה. מרכיבים חיוניים נוספים בחיים הם חינוך, עבודה ותחביבים. בעוד הצמחים מספקים את הצרכים הפיזיים, פעילויות אלה מעשירות אותנו מבחינה רוחנית, רגשית ואינטלקטואלית. מגפת הקורונה אילצה אותנו להקפיא את הפעילויות הללו. או לפחות, לשנות אותן. אף שהשינוי בקצב החיים היה פתאומי וההשלכות היו הרסניות, הצלחנו סוף סוף לקחת פסק זמן. אירועים פיזיים בוטלו, ונאמר לנו להתרחק מאנשים אחרים. החרדה והשלווה שהרגשנו התקיימו זו לצד זו במהלך ההסגר. אנשים מצאו תחומי עניין חדשים ויצרו קשרים חדשים דרך העולם הווירטואלי.

אין זה אומר שאין למנוחה גם חסרונות. במהלך המגפה חלה עלייה בבעיות בריאות הנפש, ורבים חשו מנותקים מחיי החברה שלהם. באופן דומה, במהלך השנה שבה נותנים לאדמה לנוח, עלינו להסתמך על המזון שצברנו ולקוות שהוא יספיק לנו לכל השנה. עם זאת, ההפסקה מחיי טרום-המגפה העניקה לכל אחד מאיתנו זמן רב להרהר ולהתפתח. מנוחה היא דבר טוב. מנוחה היא הכרחית. ולמרות ששנת המנוחה שלנו הגיעה בעיצומן של גלי הרס, ייתכן שיש נקודת אור בעולם המשתנה שלנו.

בניגוד בולט למדי לפרשת בהר, פרשת בחוקותי עוסקת בברכות שנזכה להן אם נחיה את חיינו על פי הסטנדרטים והציפיות שהתורה מציבה בפנינו. היא מציינת גם כי אם לא נציית לכללים אלה, נענש בקללות נוראות. הנושא של שמירת הכללים והברכה או הקללה הנובעות מכך מקורו עוד בספר בראשית, באדם וחוה. אמנם החזרה לנושא מספר בראשית עשויה להיראות מוזרה, אך היא הגיונית משום שספר ויקרא עוסק רבות במסורות, בטקסים ובמנהגים שעל העם היהודי לקיים. נושא זה חותם את ספר ויקרא כדי להזכיר לנו את חשיבותם המהותית של הכללים והחוקים. לכל כלל יש השלכות, טבעיות או לא, אם מפרים אותו. זהו מה שראינו שוב ושוב מאז תחילת המגפה.

בתחילה, כשנגיף הקורונה הגיע לארצות הברית והחלו הסגרים, שררה אי-בהירות ופניקה רבה, ולעתים קרובות נצפו הפרות של הכללים שנקבעו בתחילה. ככל שחלף הזמן והמגפה נמשכה, הפך לדבר שבשגרה לראות עסקים מפרים הגבלות כגון חובת עטיית המסכות, או מאפשרים ללקוחות לאכול בתוך מסעדות. במובן מסוים, ניתן למצוא הקבלה בין פרשת "בחקותי", העוסקת בענישת מי שמפר חוקים חשובים, לבין הענישה שמטילים הרשויות המקומיות על עסקים המסכנים את בריאות הציבור. הקבלה הזו עוזרת לנו להבין עד כמה אדם בודד יכול להשפיע על החברה באמצעות מעשיו.

בעוד המגפה הולכת ודועכת אט-אט הודות להצלחת מבצע החיסונים, חשוב להמשיך ולזכור לתת לאדמה ולחיים שלכם מנוחה, ולציית לכללים שנקבעו למען בריאות הציבור. מוטלת עלינו האחריות להבטיח שמגפה כזו לא תחזור על עצמה לעולם, ולפעול על פי ההנחיות שניתנו לנו.

שבת שלום,

"לונסטאר שליחים", אבי סייגל וג'וש נטלסון