פרשת השבוע, פרשת ויצא, נפתחת בתיאור חלום שבו ראה יעקב סולם ששימש למלאכים לעבור בין שמים לארץ. זמן קצר לאחר מכן, אלוהים הופיע לפני יעקב וחידש את הברית שכרת עם אברהם. לאחר חידוש הברית, ראה יעקב את רחל, בתו של לבן, רועה צאן, והחליט לשאת אותה לאישה. אך למרבה הצער עבור יעקב, ציפיותיו לא התגשמו, שכן לבן רימה את יעקב וגרם לו לשאת את בתו הבכורה, לאה, בתמורה לשבע שנות עבודה. למרות ההסכם המקורי, לאחר תום שבע השנים, הציע לבן ליעקב הזדמנות חדשה: אם יעקב יעבוד שבע שנים נוספות, הוא יורשה לשאת את רחל. במהלך נישואיו הראשונים עם לאה, נולדו להם ילדים רבים. לעומת זאת, רחל לא הצליחה להרות. לבסוף, לאחר שנים של ניסיונות להביא ילד לעולם, בירך אלוהים את רחל בבן, אותו קראה יוסף.

סיפור חייו של יעקב מלמד אותנו רבות על חוסן רגשי וכוח פנימי. בפרשה ישנו פסוק האומר: "וַיְעַבֹד יַעֲקֹב שְׁבַע שָׁנִים לְעַד רְחֵל, וְהֵן נִראוּ לוֹ כְּיָמִים מְעָטִים, מִשְׁאֲהַבְּתוֹ אֹתָהּ" (בראשית כ"ט, 21). אמירה קצרה אך משמעותית זו ממחישה כי הסוד להתגברות על הזמנים הקשים טמון בקשר העמוק ובאהבה שלנו לקהילתנו. במשך שבע השנים הראשונות, למרות העבודה המפרכת שהטיל עליו לבן, אהבתו של יעקב לרחל והתרגשותו לקראת הקמת משפחה אפשרו לו להישאר מסור ומחויב למשימה שהוטלה עליו.

כפי שצוין לעיל, מאבקיו של יעקב לא הסתיימו לאחר שבע שנות עבודה בלבד. יעקב נאלץ לשאת את לאה לאישה, אלא אם כן היה מתחייב לעבוד עוד שבע שנים. ליתר דיוק, הפסוק אומר: "וַיַּעֲבֹד אִתּוֹ עוֹד שִׁבְעָה שָׁנִים"(בראשית כ"ט, ל'). כלומר, במשך שבע שנים נוספות נאלץ להמשיך ולשרת את חותנו הערמומי והרמאי. חלק זה של הסיפור מעלה בפנינו שאלה. כיצד הצליח יעקב לגייס את כוחותיו ולהתמיד שוב? ייתכן שהדבר שהניע אותו בשבע השנים הבאות היה יותר מאשר אהבתו ומחויבותו לרחל. אולי הבין יעקב דבר עמוק יותר והכיר בכך שיחסיו עם רחל יובילו להולדתו של העם היהודי. שכן האהבה לעם היהודי היא אולי המניע הגדול מכולם.

בהסתמך על יעקב כמודל לחיקוי, כיצד נוכל לשמור על מחויבות רגשית גם לנוכח כישלון נוסף? כיצד נוכל לשחזר את אותה המוטיבציה והנחישות שהיו לנו בפעם הראשונה? האם עלינו לחפש מטרה חדשה כדי שנוכל לעבוד באותה נחישות בפעם הבאה שנרצה להשיג את מטרותינו?

עבור רבים מאיתנו, BBYO מקום מרכזי בחיים. אנחנו משקיעים את כל ליבנו ונשמתנו בארגון הזה – מתכננים פעילויות מדהימות, משתתפים בישיבות ולובשים BBYO שלנו לבית הספר. אני בטוחה שרבים מאיתנו זוכרים היטב את ההתמודדות על תפקיד BBYO . זו הייתה כנראה תקופה מרגשת כל כך! הקפדתם להכין מצעים יצירתיים, נאומים משכנעים, וביליתם שעות בבחירת התלבושת שתלבשו ביום הבחירות! לבסוף, היום הגיע, והייתם נרגשים כי ידעתם שזה משהו שאתם באמת רוצים. עם זאת, אני מניחה שרבים מאיתנו הפסידו בבחירות, כי למרות שזה מצער, לפעמים אנחנו נכשלים. כישלון הוא חלק מהחוויה האנושית. אבל פרשת ויצא נותנת לנו מדריך כיצד לקום מחדש. הלקח החשוב ביותר שאפשר ללמוד מפרשת ויצא הוא לא להתייאש יותר מדי אחרי הפסד, ולהמשיך לתת לתשוקה שלכם להוביל אתכם להזדמנויות מדהימות. אל תוותרו לעולם, ותנו לאהבתכם לקהילה היהודית לעורר בכם השראה לשמור על הכוונה שלכם ולהתמיד.

הכוח הזה שבידינו, כבני נוער יהודים בתוך קהילה יהודית, הוא כה חזק עד שהוא מאפשר לנו לעמוד בכל דבר. בדומה למשפחתו של יעקב שהתאחדה בפרשת "ויצא", גם אנחנו יכולים סוף סוף להיפגש שוב פנים אל פנים וליצור חברויות ארוכות טווח שיסייעו לנו לעבור תקופות קשות.

שבת שלום,

שליחת אזור ההרים, נורה פיינברג