חיבור
פרשת נח: מציאת אור בתוך עולם של חושך
בפרשת השבוע אנו עוסקים בסיפור אייקוני אוניברסלי. בתחילת הפרשה אנו מתוודעים לנוח, אשר מתואר בתורה כאיש צדיק, נקי מכל חטאיו של דורו. יום אחד אמר אלוהים לנוח: "מכיוון שהארץ מלאה בעוולה ובשוד, אני עומד להשמיד אותה. בנה לך תיבה מעץ עם תאים לבעלי החיים, ואסוף מזון לכל הנוסעים. אני אביא מבול". נח, לאחר שהקשיב להוראות האל, לקח זוג מכל חיה כדי להעלותם לתיבה. נח עשה הכל כפי שאמר האל. שבעה ימים לאחר מכן, הארץ החלה להתמלא במים; היו שיטפונות בכל מקום. ירד גשם במשך ארבעים יום וארבעים לילה, עד שלבסוף פתח נח חלון כדי לשלוח עורב בתקווה למצוא יבשה. משימתו של העורב לא צלחה. הארץ הייתה מוצפת.
כל פרט ופרט בנוגע לאופן בניית התיבה הורה אלוהים. בקשה מעניינת אחת שהציב אלוהים בפני נח הייתה ליצור חלון בתיבה. ליתר דיוק, אמר אלוהים: "עשה צוהר, פתח לאור בתיבה". המילה "צוהר" קשורה למילה " צריים", שפירושה צהריים. מכאן אנו מבינים כי אלוהים ביקש ליצור פתח שיאפשר לאור הצהריים לזרוח פנימה. עם זאת, לחלון היו מטרות רבות. ייתכן שהחלון היה דרך להביע את התקווה שחש נח, שכן הוא איפשר לו להציץ מעט אל העולם בכל עת, מהחשיכה ועד עלות השחר. חלון מחבר את התיבה לעולם. הוא נתן לו את ההזדמנות לראות כיצד העולם מחוץ לתיבה צומח ומשתנה. חלון זה הוא גם מה שאיפשר לנוח לשלוח את העורב שהוזכר קודם לכן.
סיפור זה מעניק לנו הזדמנות להרהר בחלונות הקיימים בחיינו ובאלמנטים השונים המסייעים לנו לראות את האור. הוא מעניק לנו את הזכות למצוא תקווה בתוכנו. לפיכך, חשוב להזכיר לעצמנו שוב ושוב שאסור לנו לשכוח לבנות חלון, שכן הוא פותח בפנינו צוהר לעולם.
בהמשך הסיפור, נוח שלח שוב ציפור כדי לקבל מושג על המתרחש מחוץ לתיבה. כשהציפור חזרה לבסוף, היא הצליחה להביא ענף זית, דבר שסימל שהעולם מתחיל להחלים. כשהסערה חלפה לבסוף, אלוהים הבטיח שלא ישמיד עוד דבר לעולם. לאחר מכן שלח אלוהים קשת בענן כאות לברית בינו לבין כל היצורים החיים שיאכלסו את הארץ לנצח.
בסוף הפרשה אנו קוראים כיצד צאצאי נח בנו את מגדל בבל במטרה למצוא את דרכם אל השמים. סיפור זה ממחיש כיצד האנושות יכולה להתאחד כדי להשיג הישגים גדולים. עם זאת, בניית המגדל לא התקבלה בעין יפה על ידי הקב"ה. היו שפות רבות והקב"ה בלל את שפתם, ובכך פיזר את העם לאזורים שונים בעולם. סיפור זה מלמד אותנו על חשיבותה של התקשורת. הבנת הזולת אינה תלויה רק בשפה, שכן תקשורת היא הרבה יותר מסתם מילים. כמה פעמים אנו חשים שאנו מדברים בשפות שונות עם אדם הקרוב אלינו? כמה פעמים איננו מבינים את הזולת, גם כאשר אנו מדברים באותה שפה? תקשורת היא אחד המרכיבים החיוניים ביותר בחיי היומיום שלנו. הסכנה היא, כפי שהודגם במגדל בבל, שאם נגיע למצב שבו נפריד את עצמנו מאנשים אחרים רק בגלל שאיננו מבינים זה את זה, לא נוכל לצמוח יחד.
שבת שלום,
דליה פופקין קליימן, BBYO
All views expressed on content written for The Shofar represent the opinions and thoughts of the individual authors. The author biography represents the author at the time in which they were in BBYO.
גלה עוד סיפורים
דעה
A Complete Guide to Food at CLTC
Wondering what the food's actually like at CLTC? I ranked every meal, snack, and dessert so you can know what to expect.
חיבור
From Exclusion to Inclusion: Rethinking Chapter Dynamic Culture
A story about the worst text I received as Regional Morah and why chapters should never have a particular “dynamic” that one needs to fit into in order to be involved.
זהות
Parshat Matot-Ma'asei: Finding Meaning Along the Way
Whether you’re heading off to camp, traveling abroad, or trying something new this summer, every experience has the power to shape your story. Matot-Ma'asei reminds us that growth comes from the journeys and the people who share it with us.