בפרשת השבוע, פרשת אחרי מות, אנו קוראים על יום הכיפורים. יום הכיפורים הוא היום הקדוש ביותר ליהודים בכל העולם. יום הצום הוא יום הכפרה שלנו לאחר ההתחדשות של ראש השנה. זהו יום שבו אנו מחפשים קדושה על ידי צמצום ההנאות הפיזיות והפיתויים הגופניים שלנו. למעשה, רבים מהמנהגים של היום, כגון אי אכילה או שתייה ואי נעילת נעלי עור, נועדו לאפשר לנו להתעלות מעל גופנו הפיזי ולמצוא קיום רוחני. 

‍

פרשת "אחרי מות" כוללת דיונים נוספים בנושא קדושה וקורבנות. אנו לומדים על השלבים הרבים הכרוכים בהקרבת קרבן ליום הכיפורים ועל קדושת התהליך. מכיוון שהתפילה מהווה כיום תחליף לקורבנות, הדבר נועד להזכיר לנו עד כמה עלינו להקפיד על תפילותינו. גם הן חייבות להיאמר בקדושה, מתוך מחשבה כנה, כוונה נכונה ומצב נפשי מתאים.  

‍

ייתכן שיש כאן מסרים נוספים. הקדושה טמונה באישיותנו הייחודית ובאינדיבידואליות שלנו. הקב"ה מזכיר לנו מדוע כל כך חשוב להיות שונים ולא להתמזג עם הסובבים אותנו. האינדיבידואליות שלנו היא מה שהופך כל אחד ואחת מאיתנו למיוחד. בפרשה זו נאמר לנו שעלינו להקריב קרבן בתמורה לחטאינו, כפי שנאמר בפסוק: "והביא אהרון את העז אשר נפל עליו הגורל, אשר יקריב אותה לחטאת". קרבן זה מסמל את מה שאנו יכולים לתת בתמורה לחטאינו. זהו החלק המדבר על כך שכל אחד מאיתנו הוא מיוחד. אין צורך להקריב קורבן לגאולה, אלא להשתמש בייחודיות שלנו כדי לעזור לסובבים אותנו. עלינו להשתמש באינדיבידואליות שלנו כדי לקום ולפעול כדי להיות טובים יותר; איננו יכולים לשכב בחיבוק ידיים ולחכות לגאולה. הקב"ה ברא כל אחד מאיתנו עם מתנות ייחודיות, ואותן מתנות מיוחדות עלינו להקריב. 

‍

חגגו את הייחודיות שלכם. שמחו באישיותכם הייחודית. שתפו אותה עם העולם סביבכם.

‍

תהיה מיוחד, תהיה ייחודי, תהיה עצמך.

‍

שבת שלום,

גלי ויינטראוב, אזור דלתא

‍