בפרשת השבוע, פרשת ויצא, יעקב עוזב את ביתו בבאר שבע ובורח לחרן, עיר הולדתו של דודו. בדרכו הוא חולם חלום שבו אלוהים מבטיח לו את הארץ שבה הוא נמצא ומבטיח להגן עליו מפני הרע לאורך מסעו. אולם יעקב הוא יותר מסתם חולם, נוסע או אב; הוא מנהיג העם היהודי (עם ישראל) ומכונה בשם "ישראל", ואנחנו העם שלו. בנוסף, מאבקיו מודגשים שוב ושוב, כאשר הוא נאבק עם זר לא חמוש ויש לו מערכת יחסים נוראית עם אחיו. עם זאת, הוא מתמיד בהתמודדותו עם מצבים קשים ומפגשים עם אלוהים בנקודות הקשות ביותר בחייו, כגון באמצע מסע קשה לחרן.

פרשה זו לא רק מעמיקה במסעו של יעקב, אלא גם מאירה את זרקור על קבוצה של אנשים שקולם נשכח לעתים קרובות לאורך ההיסטוריה: הנשים. כשיעקב מגיע לחרן, הוא מתאהב ברחל ורוצה לשאת אותה לאישה. אולם, כדי לשאת אותה, לבן דורש ממנו לעבוד תחילה שבע שנים כדי לזכות בידה.

בדיוק כמו יעקב, גם אנחנו חייבים למצוא דרך לקיים את היהדות ולהיות גאים בזהותנו בעולם שהולך ונעשה פחות סובלני, ולמעשה קורא לעתים קרובות לפגוע בנו. על פי נתוני הליגה נגד השמצה (ADL), ההתקפות נגד מוסדות יהודיים, כולל מרכזים קהילתיים ובתי כנסת, עלו ב-61 אחוזים בשנה שעברה, ובחודשיים האחרונים ציוצים אנטישמיים של ידוענים הפכו לוויראליים. אנו עומדים בפני מגיפה של אנטישמיות ועלינו להגיב. עם זאת, בעוד שהמאבק באנטישמיות הוא חיוני כדי להתמודד עם ההתקפות ההרסניות הללו, חשוב לזכור מי אנחנו, כעם ישראל, יעקב.

בדיוק כמו יעקב, עלינו להתמיד במסענו גם בתקופות קשות, ולהיות פעילים בקהילות היהודיות שלנו תוך מאבק באנטישמיות מתוך שמחת חיים יהודית. עלינו להגיע לכנס הבא שלנו מתוך כוונה ליהנות ולבנות קשרים במהלך השבת. אנו משתתפים בכל ה"אונגים", בתחרויות הרוחניות ובפעילויות נוספות כדרך להילחם באנטישמיות ובאנשים שאינם רוצים שנבלה. אני מעודד אתכם לקחת את הסיכון, להתמודד בבחירות הבאות, ולנצל את זמנכם BBYO כדרך ליהנות ולהילחם באנטישמיות.

שבת שלום,

ג'וליה לוין, NRE בולטימור