פרשת השבוע, "פקודי", משלימה את הסיפור על האופן שבו בני ישראל מילאו את מצוות האל לבנות את המשכן, ומסיימת את ספר שמות. בין היתר, אנו לומדים על חומרי הבנייה שבני ישראל תרמו לבניית המשכן, ועל בגדי הכהונה, כולל האפוד, המעיל והציץ. ואז, בפרק הלפני אחרון של ספר שמות, בניית המשכן הושלמה. הפרק מכיל טקסט המדגיש כי בני ישראל פעלו על פי ההוראות שה' ציווה על משה, מה שהוביל לברכתו של משה עליהם. בשלב זה, נאסר על כולם להיכנס למשכן, למעט הכהן הגדול – ורק ביום הכיפורים. לבסוף, אנו לומדים על עננים ואש, המהווים סימנים לנוכחותו של אלוהים. עם השלמת המשכן, בני ישראל היו מוכנים לצאת לדרך אל ארץ המובטחת, אך הם לא עזבו את בסיס סיני במשך זמן רב.

חוקרים רבים משווים את הקמת המשכן לבריאת העולם. זאת משום שבריאת היקום הייתה נס של הקב"ה, ואילו הקמת מבנה לשכן את האלוהי היא נס של האדם.  תמצית הסיפור היא שבני האדם יכולים ליצור בית לאלוהים בחיי היומיום שלהם, באמצעות מחשבה, דיבור או מעשה. אלוהים אומר: "בנו לי מקדש כדי שאוכל לשכון בקרבכם", ולמרות שהדבר מתייחס למבנה פיזי, המקדש נמצא סביבנו, כל הזמן. אני מקווה שכולם יתחילו לזהות את נוכחותו של אלוהים בחיי היומיום שלהם.

שבת שלום,

רובי בורר, BBYO