פרשת"צווה", הפרשה של השבוע, מתעדת את מצוות הכהנים הגדולים, הכהנים. כידוע, היא מתארת את האור הנצחי, הנר התמיד, במשכן: "האש על המזבח תישאר בוערת, ולא תכבה: בכל בוקר יוסיף הכהן עצים עליה, יניח עליה את העולה, ויעלה באש את החלקים השומניים של קרבנות השלמים." אך פרשה זו מציעה תובנות רבות יותר על ניהול חיים מוסריים מעבר לחומות המקדש.

נלמד כי כל היבט בנשמתו של היהודי מקביל למאפיינים הפיזיים של בית המקדש. במילים אחרות, פרשת "צווה" מלמדת כי אסור שגם האש הפנימית שלנו תכבה לעולם. אך מה פירושו לחיות מתוך אומץ של אמונתנו, ולהבעיר את אשנו באומץ לב? בעודי כותב דברי תורה אלה ב-13 באדר, עולה בדעתי דוגמה אחת בלבד: מרדכי.

מרדכי הוא אחת הדמויות המרכזיות בסיפור פורים. כאביה המאמץ של אסתר, הוא מייעץ לה כשהיא מסכלת את מזימתו הזדונית של המן להשמיד את העם היהודי. במגילת אסתר מופיעים אינספור מקרים שבהם מרדכי דבק בעקרונותיו בקשיחות, גם לנוכח קשיים. למרות צו המלך אחשורוש, שלפיו על כל הבאים להשתחוות להמן, מרדכי סירב. וכאשר נודע למרדכי על הצו הזדוני של המן, הוא "קרע את בגדיו ולבש שק" לאות אבל, וסירב ללבוש את הבגדים שאסתר הציעה לו, אף על פי שהשק אסר עליו להיכנס לארמון. התנהגותו המופתית של מרדכי הצילה בסופו של דבר את העם היהודי ברחבי פרס; היא מלמדת אותנו מדוע מצווה התורה לשמור על אש פנימית בוערת בתוכנו.

‍למגידממזריץ', תלמידו המהולל של רבי ישראל בן אליעזר, יש עם זאת פרשנות חלופית. הוא סבור, "שבמקום לקרוא את הביטוי 'לא תכבה', ניתן לקרוא אותו כך: 'היא תכבה את ה"לא"'." [אש זו] מכבה את השלילי. היא מובילה את היהודי מעבר לסף המחויבות, שם הוא עומד בהיסוס ואומר 'לא'." בדיוק כפי שהלהבה במשכן לעולם אינה כבה, עלינו לכבות את כל הרעיונות של "אי אפשר". גשו אל מטרותיכם מתוך אמונה ששום דבר אינו בלתי אפשרי.

למרות ש"שפל מרץ" הנפוץ ו "תסמונת השנה האחרונה" הידועה לשמצה איימו להפוך אותי לאדיש, ההתגייסות למען הקהילה היהודית באוקראינה בשבועות האחרונים הזכירה לי להבעיר מחדש את הלהבה הפנימית שלי. חלק משמעותי מהקהילה היהודית העולמית מתמודד עם אתגר שאני אפילו לא יכול להתחיל להבין. אני מקווה שהמשבר הזה הפעיל את אזעקת החירום במוחכם, נגע בלבכם, והצית גם את האש הפנימית שלכם ללהבה גדולה. בעוד הסניף, המועצה, האזור, המדינה והקהילות שלכם תורמים לקמפיין "Teens United for Ukraine" של BBYO, מי ייתן והלהבות שלכם יישארו דולקות. או, אולי חשוב מכך, מי ייתן ותתמודדו עם המשימה החשובה הזו לאחר שכבתם כל מחשבה של "אי אפשר".

שבת שלום ופורים שמח,

דני פרידמן, Aleph הגדול ה-33

האזור הצפוני-מזרחי: מועצת בולטימור