פרשת השבוע, פרשת "ויירא", פירושה המילולי באנגלית הוא "והוא נראה". פרשה זו עמוסה מאוד. היא כוללת את חורבן סדום ועמורה, את ביקורם של המלאכים אצל אברהם ושרה, את לידתו של יצחק, ואפילו את עקדת יצחק. חלק מעניין בה, לדעתי, הוא סיפור סדום ועמורה. אלוהים החליט להמיט חורבן על ערים אלה, למורת רוחו של אברהם. הוא התחנן בפני אלוהים שיחוס עליהן. אלוהים הסכים, בתנאי שימצא אנשים טובים. מלבד אחיינו, לוט, אברהם לא הצליח למצוא ולו אדם טוב אחד נוסף. הדבר הוביל לכך שאלוהים הרס את סדום ועמורה. מה היו חטאיהם? תאוות בצע, שחיתות, ניאוף ואינספור חטאים אחרים. ניתן לתאר את לוט כאדם טוב וצדיק, אך הוא היה רחוק מלהיות דוגמה מוסרית. הוא הציע את בנותיו להמון זועם, ואשתו נבלעה בתאוות בצע, מה שהוביל למותה. לוט המשיך להיענש, וחי את חייו לבדו במערה עם בנותיו. האם לוט נכשל? אני מאמין שכן.

היהדות שמה דגש רב על ערך "תיקון עולם", או הפיכת העולם למקום טוב יותר. מנקודת מבט זו, לוט נכשל. ייתכן שהיה אדם בעל פגמים, אך הוא נותר אדם מוסרי. סביבתו כולה, לעומת זאת, הייתה רחוקה מכך. נכון, הוא שרד את החורבן, אך האם באמת זכה לסוף טוב? כל פרנסתו נהרסה, אשתו הפכה למלחה, והוא בילה את שארית חייו באומללות במערה, ובסופו של דבר נוצל ונעשה בו שימוש לרעה על ידי בנותיו שלו. זה מלמד אותנו שלא די בכך שנהיה מוסריים בעצמנו. זה נהדר שאדם שומר מצוות ונשאר אדם טוב, אך אין לכך כל ערך אם הוא אינו מיישם זאת על העולם סביבו. אילו לוט היה משתמש במוסריותו כדי להפוך לפחות שני אנשים לטובים, ואלה היו מעבירים זאת הלאה, והמעגל היה נמשך, העיר כולה הייתה ניצלת. כישלונו של לוט להפיץ את מוסריותו מעבר לעצמו מנע אפילו מאדם טוב אחד נוסף להתקיים בקהילתו. ייתכן שכולנו מוסריים, וזה נפלא. עם זאת, כל המוסריות שלנו היא כמעט חסרת תועלת אם איננו משתמשים בה כדי לשפר את העולם ולעזור לאנשים אחרים. הקהילות שלנו חזקות רק כמו החוליה החלשה ביותר בהן. אם אנשים בחברה שלנו נשארים לא מוסריים ורעים, זה משקף על החברה שלנו. חובתנו להשתמש במוסר ובטוב שבלבנו כדי ללמד אחרים, לעזור לאחרים ולהפיץ מסר חיובי, כי בסופו של דבר, אם כולנו נתגייס ונעזור לקהילות שלנו להיות טובות יותר, למצוא 50 אנשים טובים לא יהיה כל כך קשה.

‍

שבת שלום,

הסגן האזורי של מיאמי, לואיס גנדלמן