פרשת נח. הסיפור שכולנו מכירים: אלוהים החליט כי אין אפשרות להציל את האנושות, ולכן יש להשמידה ולבנותה מחדש. לאחר שבחר בנח לבנות תיבה ולהציל זכר ונקבה מכל מין, אלוהים הציף את הארץ במשך 40 יום – והשמיד את כל החיים.

זה שנים שהאנושות שומעת את אותו המנגינה: איך אנחנו נמצאים בשטח לא מוכר. אופק חדש שטרם נגלה לעינינו, בעודנו חוזרים זה אל זה לאחר כמה שנות פרידה. מגפה עולמית, שהרגה מיליונים, הרסה את הכלכלה העולמית וקרעה אותנו זה מזה. פנינו לקשרים מקוונים ב-Zoom וב-Facetime, ולמפגשים עם מסכות בחניונים, כדי להשיג את צורות הקשר הבסיסיות שאליהן השתוקקנו כל כך.

אולם כשאנו מדברים על הפרשה הזו, כמעט אף פעם לא מזכירים את מה שקרה לאחר מכן. מה קרה לאחר שהיונה נחתה על הסירה עם ענף, מבשרת את היבשה, ובעיקר – את העתיד. ספוילר: העולם נבנה מחדש, כפי שאנו כולנו כאן היום. אך בין המבול לבנייה מחדש, מה עשה נח?

נח בנה מחדש. הוא ירד מהתיבה עם משפחתו כדי להתחיל מחדש. בתוך נוף חדש שטרם נראה כמותו, הייתה זו אחריותו הבלעדית להבטיח את הישרדותה ותחייתה של האנושות. לא הייתה תוכנית, לא היה נתיב ברור לפניו, ההחלטה הייתה בידיו. נשמע מוכר? לאחר שנתיים סוערות, מסענו בניווט בים הסוער של סערת הקורונה מגיע לסיומו. היונה נחתה ואנו מתחילים לרדת מהתיבה.

אנו מסיימים את המסע הזה, למזלנו יחד, אך בתקופה ובמציאות שרק מעטים חוו בעבר. זמן שבו עתידו של ארגון בן כמעט 100 שנה מוטל על הכף. זמן שבו מתרחשת עלייה חדה בהתקפות אנטישמיות, הן פיזיות והן ברשת, והן הופכות ליותר ויותר שכיחות. זמן שבו העם היהודי, כמונו, חווה עליות ומורדות. זמן שבו חוסר יציבות כלכלית ופוליטית מטלטל משפחות, ערים ואומות שלמות. מגרש משחקים שאף אחד מעולם לא ניסה להבקיע בו בעבר.

עם זאת, בניגוד לנוח, יש לנו מזל עצום. יש לנו את האינטרנט. יש לנו גם אלפי מנהיגים צעירים, אנשי צוות, תומכים, מגייסים, פורצי דרך, משפיעים וארגונים, הפזורים על פני שש היבשות שבהן פועלות הקהילות שלנו, והכל למען הצלחתנו. כשאנו מתחילים לבנות מחדש במרחב לא מוכר, היו סמוכים ובטוחים שאנחנו לא לבד. כמו שעשה נוח לפני זמן רב, גם אנחנו נעשה זאת שוב.

כשאנו זוכרים שנוח נשא את משא העולם על כתפיו, אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שיש לנו תמיכה. הגענו למקום הזה נחושים, יותר מתמיד, לפעול למענם. למען עתידה של תנועתנו, העשירה בהיסטוריה של שינוי העולם, ובעיקר – למען עתידו של העם היהודי.

‍

שבת שלום,

אבי גורודצקי, נשיאה הבינלאומית ה-78 על שם אניטה מ. פרלמן

לוי פוקס, הגדול ה-98 Aleph

‍