דלג לתוכן הראשי
64552e53ef20d8149a13116f_IMG_9614

בין ההסברים על החגים והכללים לכהנים הגדולים, יש הרבה מה ללמוד בפרשת "אמור". אחד הקטעים המפורסמים ביותר בפרשה זו, עם זאת, הוא המשפט המוכר כל כך: "עין תחת עין, שן תחת שן". בעוד שמפורטות העונשים על פשעים שבני אדם מבצעים כלפי בני אדם, מוזכרים גם פשעים כלפי בעלי חיים ככאלה שדורשים עונש ומהווים עבירה. איך ייתכן שאותה תורה הקוראת להקריב קרבנות מדברת על עונש על פגיעה בבעל חיים? התשובה פשוטה. בעלי החיים שייכים לאלוהים, לא לנו. בדיוק כמונו, הם יצורים חיים בעולם הזה, והם גם בריותיו של אלוהים. מה שאנו מצווים לעשות או לא לעשות להם הוא פשוט ביטוי לשליטתו של הקב"ה על בעלי החיים ועל הטבע, שניהם שייכים לו בצדק. 


מי שמכיר את דיני הכשרות יודע שבניגוד לאיסלאם, החשש העיקרי בנוגע לחזירים אינו "טומאתם" (אף שזו אכן סיבה), אלא העובדה שאלוהים לא נתן לנו אור ירוק לאכול בשר חזיר. כך גם לגבי שרימפס, ארנבות, גמלים, כרישים וכל בעלי החיים ה"טרף" הסובבים אותנו. מדוע כך? אלוהים נתן לנו את בעלי החיים במתנה, הרי אנחנו נמצאים על אדמתו. כוכב הלכת שלנו אינו שייך לנו, אלא לטבע, התגלמותו המדהימה של הוד מלכותו של אלוהים עלי אדמות. אלוהים נתן לנו את הרשות לאכול בעלי חיים מסוימים, כגון עוף ופרה, ואפילו ג'ירפה, כמו גם את הרשות לקצור את פירות אדמת כדור הארץ. עם זאת, כל זה הוא עדיין מתנה, שכן האדמה וכל אשר בתוכה שייכים אך ורק לה'. לא משנה כמה שליטה אנו חושבים שיש לנו על כדור הארץ, וכמה מהטבע אנו שולטים בו, זהו עדיין מקדש ה', ואנו פשוט חיים בתוכו.  פרשת "אמור" מלמדת אותנו כי אף שיש לנו חוקים מוסריים החלים על יחסינו עם בני אדם ועל קידוש השם, איננו יכולים להתעלם ממצוות ה' להגן על הצומח והחי, ולהבטיח כי כדור הארץ והמערכת האקולוגית שלנו יישארו בריאים.

בעולם של ימינו אנו שקועים יתר על המידה בחיים המודרניים: החל מטלפונים סלולריים ומכוניות, וכלה בבניינים וספרים – חפצים מעשה ידי אדם שולטים בכל דבר בעולם שלנו. בשל כך, לעתים קרובות אנו מתעלמים מחשיבותן של מצוות ה' הנוגעות לארץ, מה שמביא לכך שהמצוות העוסקות ביחסים בין בני אדם ובאמונה תופסות את הבכורה. אולם, קידוש שמו של ה' כרוך גם בקידוש משכנו, שהוא הארץ שלנו. זכרו זאת כאשר אתם קוראים את הפרשה הזו, ואת כל הפרשות. חוקים כמו זה שבפרשת "אמור", האוסרים להרוג אם ועגל באותו יום, עשויים להיראות כנוגעים לציות או לסתם נוהל, אך אין להם שום קשר להתנהגות ולמנהגים אנושיים. החוק הנ"ל, למשל, מפורש לרוב כקריאה לכבד את מחזוריות הטבע. הדרך הטובה ביותר לכבד את ה' היא לא תמיד ללכת בדרכים המסורתיות, שכן יש לנו, אחרי הכל, 613 מצוות לבחור מהן. בנוסף, תיקון עולם מתואר לעתים קרובות כעזרה להפוך את העולם למקום טוב יותר באמצעות מעשים טובים ופעולות לטובת בני האדם, אך אסור לנו להתעלם מההיבט הטבעי שבו.

לואיס גנדלמן

BBYO מיאמי

All views expressed on content written for The Shofar represent the opinions and thoughts of the individual authors. The author biography represents the author at the time in which they were in BBYO.

גלה עוד סיפורים

קבוצת אנשים חוגגת על הבמה
דעה
A Complete Guide to Food at CLTC

Wondering what the food's actually like at CLTC? I ranked every meal, snack, and dessert so you can know what to expect.

תמונת הפרופיל של שם פרטי שם משפחה
Omri Brauner Gainesville, Florida, United States
קבוצת אנשים חוגגת על הבמה
חיבור
From Exclusion to Inclusion: Rethinking Chapter Dynamic Culture

A story about the worst text I received as Regional Morah and why chapters should never have a particular “dynamic” that one needs to fit into in order to be involved.

תמונת הפרופיל של שם פרטי שם משפחה
Charlotte Raphael Los Angeles, California, United States
קבוצת אנשים חוגגת על הבמה
זהות
Parshat Matot-Ma'asei: Finding Meaning Along the Way

Whether you’re heading off to camp, traveling abroad, or trying something new this summer, every experience has the power to shape your story. Matot-Ma'asei reminds us that growth comes from the journeys and the people who share it with us.

תמונת הפרופיל של שם פרטי שם משפחה
פרשתBBYO AZA BBG