פרשת השבוע, פרשת "אמור", עוסקת בטוהרה בבית המקדש. כאן, למשל, אנו לומדים כיצד כוהן עלול להיטמא וכיצד עליו לטהר את עצמו. אנו לומדים מה הופך קרבן לטהור או לטמא, ואת כל הכללים שעל כוהן או על כהן גדול לעמוד בהם. אנו לומדים אפילו מהו אורך הגבות המרבי המותר לפני שאדם הופך לטמא.
כאזרח בריטי, בעוד מספר ימים אהיה עד להכתרתו הרשמית של המלך צ'ארלס השלישי לאחר פטירת אמו, המלכה אליזבת השנייה. ברור, אם כן, שאערוך אנלוגיה בינו לבין הכוהנים שעליהם מדברת פרשת השבוע.
אז, מה על צ'ארלס לעשות? אני לא אומר, כמובן, שפעולתו הראשונה כמלך צריכה להיות להביא את גוזזי הגבות המלכותיים, אך אם נלך צעד אחורה ונבחן את פרשת השבוע, נראה שהיא מספקת מערכת עקרונות מנחים לכל היבט בחייו של כוהן, ושל כהן גדול. כי הערך החשוב ביותר שעל מנהיג קהילה לנהוג על פיו, הוא שיהיה לו מלכתחילה מערכת ערכים... ושהוא יקפיד עליה. חובתו של המלך, או הכהן, או הנשיא, או כל אדם אחר שעליו הדבר חל, היא בראש ובראשונה לשמש דמות מובילה לעם.
ראש הקהילה אמור להיות מנהיג שאפשר לסמוך עליו, מישהו שניתן לבטוח בו מטבעו. מישהו שיודע על מה הוא עומד, ומבטיח שגם חסידיו יעמדו על כך, כדי שהקהילה תוכל להתאחד תחת דמות מובילה אחת. זו הסיבה שהדבר החשוב ביותר עבור כהן הוא לקיים מערכת חוקים.
אם נתפשר על הערכים שאנו מאמינים שהם אלוהיים, נוכל לסטות עוד קצת, ועוד קצת, ועוד קצת, עד שנפגע על ידי טומאה. זהו, לדעתי, המסר האמיתי של הפרשה... בדומה להוראות הכהנים להישאר טהורים, ולטהר את עצמם כאשר עולות טומאות, גם אנחנו חייבים להשיג את ה"טוהר" שלנו על ידי עמידה איתנה בקוד המוסרי שלנו, והקפדה על התרחקות מטומאות המפתות אותנו למעוד. לא קל לחיות את החיים תוך הקפדה של 100% על קוד קפדני... אחרי הכל, אנחנו רק בני אדם, אך זהו האתגר המוטל על כתפי המנהיג. להיות כל הזמן בעין הציבור, לעולם לא למעוד, לעולם לא להתנדנד.
כמנהיגי הנוער של BBYO, מסר זה רלוונטי במיוחד עבורנו. אנו עומדים בחוד החנית של פיתוח הקהילות היהודיות המקומיות שלנו. אנחנו הפנים של היהדות בגולה, גולה שהולכת ונעשית אנטישמית יותר ויותר עם חלוף השנים. עלינו להיות פנים גאות וציבוריות לעולם. הדבקות הנחרצת בקודי האתיקה שלנו, יהיו אשר יהיו, היא ההתנגדות הנחרצת ביותר שאנו יכולים להפגין כלפי האנטישמים.
אם כן, בחזרה להכתרה, מה שמלך צ'ארלס חייב לעשות כדי לייצג באמת את העם הבריטי הוא להבטיח שיבהיר היטב את העקרונות שהוא דוגל בהם, ולא לסטות מהם, בדיוק כפי שהכוהנים דאגו לעשות צדק עם העם היהודי שהלך אחריהם על ידי דבקות בחוקים ובערכים שלהם, ובדיוק כפי שאנו, היהודים של המחר, חייבים לעמוד בסטואיות לצד הקהילות שלנו, ולעולם לא לגרום להן עוול על ידי סטייה מהעקרונות המרכזיים היקרים ביותר לליבנו... בין אם הם נוגעים לכוללנות, לדת, לסקסיזם, או אפילו לאורך המקובל ביותר של הגבות.

שבת שלום,
אדוארד לואיס

BBYO