האם קנאה הופכת אותנו לאנשים רעים?

פרשת מיקץ מספרת על התקופה שבה אחיו של יוסף יוצאים למצרים בחיפוש אחר מזון בתקופת הרעב, ויוסף מאשים אותם בריגול. הוא מתעקש שיחזרו עם אחיהם הצעיר, בנימין, ובהמשך מחביא גביע בתוך שקיתו של בנימין.

לפני המקרה הזה, יוסף תמיד מדבר בכעס על אחיו, ומטפח טינה כלפיהם בגלל מה שעשו לו. מתוך קנאה ב"מחליפו" (בנימין), הוא בוחר להפליל אותו ולהרשיע אותו ללא הצדקה. הדבר משקף את המקרה שבו אחיו מכרו אותו מתוך קנאה בו.

לכן, ניתן לומר שבמקום להשתפר ולהיות "הבוגר מבין השניים", יוסף בוחר ללכת באותו הנתיב שבו הלכו אחיו, מתוך קנאה ותשוקה לנקמה.

לכן, בסופו של דבר הוא עושה לאדם אחר את אותו הדבר הרע שעשו לו. הדבר מעלה את השאלה: אף על פי שמעשיהם של האחים היו נוראיים, האם זה הופך אותם לרעים? והאם זה הופך את יוסף ל"אדם רע" (כפי שאחיו מוצגים לאורך כל הסיפור)?

בסך הכל, המסקנה האישית שלי היא שאי אפשר לשפוט את אופיו של אדם על סמך מעשה אחד. כפי שמראה המקרה של ג'וזף, אפשר להיות "אדם טוב" ועדיין לקבל החלטה שגויה מתוך רגש אנושי.

איימי הורנשטיין
BBYO