מה דרוש למנהיג כדי לזכות בקצת שקט ושלווה?

חכמינו אמרו: "לצדיקים אין מנוחה". אולי השקט והשלווה זוכים להערכה מוגזמת? כך נראה, שכן כאשר יעקב חיפש שקט, העניינים החלו להסתבך עוד יותר. לאחר שעבד עבור דודו וחותנו לבן במשך 20 שנה, "וישב יעקב בארץ מגורי אביו, בארץ כנען". עייף מלהיות תושב זמני, ללא בית משלו, הוא החליט להתיישב. יעקב ביקש לחיות בשלום, אך צרותיו של יוסף הפריעו לו.

לאחר מכן, מסופר לנו על הקשיים שחווה יעקב עם בנו האהוב ביותר, יוסף. הכל התחיל בסכסוך בין יוסף לאחיו, שסבב סביב חלומותיו של יוסף. הסיפור ממשיך עם האחים שזממו להרוג את יוסף, אך בסופו של דבר החליטו למכור אותו לעבדות. יעקב התאבל על יוסף במשך עשרים שנה, מתוך אמונה שהוא מת, עד שנפגש עמו בשמחה בזקנתו. במקום השלווה שקיווה לה, יעקב סבל מעשרות שנים של צער.

האם יעקב נאלץ לשאת על כתפיו צער כפול כעונש על רצונו בחיים שלווים? האם כצדיק, האם אין זה ראוי לחפש את השלווה? אם כן, כיצד נסביר את הניסוח בדברי רש"י: "הצדיקים מבקשים לשכון בשלווה"? נראה שרש"י אומר כי השאיפה לחיים שלווים היא דבר שהצדיקים עושים כעניין שבשגרה. אך אם אכן זו הדרך הלא נכונה, כיצד ייתכן שזו תהיה הפרקטיקה המקובלת של אנשים צדיקים? כן, גם אדם צדיק עלול לעיתים לעשות את הדבר הלא נכון. עם זאת, רש"י אינו אומר שזו טעות שאותה עושים חלק מהאנשים הצדיקים, אלא המטרה של כל או רוב האנשים הצדיקים. כיצד ייתכן לומר שאנשים צדיקים נוטים באופן כללי לרצות דבר שאינו צודק?

יעקב לא חיפש רק חיים קלים, עם נוחות חומרית וללא אתגרים מעשיים. אלא הוא רצה להינצל מכל ההסחות דעת שהן מביאות עמן, כדי שיוכל להקדיש את עצמו לעיסוקים רוחניים. כפי שכתב הרמב"ם: "זו הסיבה שכל ישראל, יחד עם נביאיו וחכמיו, השתוקקו לעידן המשיחי... כדי שיניחו אותם בשקט הממשלות המונעות מהם להתמסר כראוי ללימוד התורה ולקיום המצוות. כך יוכלו למצוא שלווה ולהרחיב את ידיעותיהם".

מדוע נדחתה משאלתו של יעקב? מדוע לא התגשם חלומו? ומדוע הפכו חייו לקשים כל כך במהרה? תשובתו של הקב"ה ליעקב לא הייתה "לא", אלא "לא עכשיו". טוב לחפש את השלווה, אך רק בזמן הנכון. בסופו של דבר, יעקב אכן זכה לשלווה המיוחלת. הוא נהנה מ-17 שנות שלום במצרים, יחד עם בנו האהוב, יוסף, אך כדי להגיע לרמת השלווה הזו, היה עליו לעבור את התלאות שקדמו לה. לא היה זה עניין של המתנה לתורו; אלא שהכל שעבר הכין אותו למצב השלווה הסופי שאליו הגיע בסופו של דבר.

שבת שלום,
גאל רובל, BBYO