"שלח את עמי" – 15 שבתות מאז ה-7 באוקטובר

‍

"שחרר את עמי" הוא קריאה שנחרטה בתודעה כקריאה שנויה במחלוקת. מעבר למקורותיה התנ"כיים, היא שימשה כקריאת קרב נגד העבדות בארצות הברית, האפרטהייד בדרום אפריקה והדיכוי של יהודי ברית המועצות. אולם כיום, היא מקבלת משמעות חדשה. 

ב-7 באוקטובר פרצו מחבלים מחמאס להתנחלויות ישראליות הגובלות ברצועת עזה והחלו לטבוח, לשחוט, לשרוף, לאנוס ולערוף את ראשיהם של כ-1,200 גברים, נשים, ילדים, קשישים, חיילים, אזרחים, עובדים זרים, אמהות, אבות, חברים, תינוקות, יהודים, נוצרים, ערבים ומוסלמים. ארגון הטרור גם לקח יותר מ-230 בני ערובה, מתוכם כ-132 נותרו ברצועת עזה. היום, יש אמת עמוקה במילים "שלח את עמי". 

פרשת "בו" מתארת את מאמציו הקשים של משה לשחרר את בני ישראל מעבדות במצרים. בהמשך למכה השמינית, אלוהים מזהיר את פרעה באמצעות משה: "שלח את עמי, כדי שיעבדו אותי. כי אם תסרב לשלוח את עמי, מחר אביא ארבה על אדמתך". האולטימטום של אלוהים ברור והוגן – שחרר את בני ישראל מעבדותם, והסבל של המצרים יסתיים במהרה. אך מהמכה הראשונה ועד המכה התשיעית, הסבל הרב של עמו לא הספיק כדי לשכנע את פרעה, ולכן בני ישראל נותרו כבולים. לבסוף, פרעה מבצע את השינוי המכריע עם המכה העשירית, מות הבכורים המצרים. נדרש מותו של עמו, ובמיוחד של בנו הבכור, כדי שפרעה ישחרר את בני ישראל. 

למען החטופים, החיילים הישראלים ותושבי עזה התמימים, אני מקווה שמנהיגי חמאס יפיקו לקח מפרשת "בו" — שחררו את השבויים, והסבל יגיע לקיצו. עם זאת, גם על ממשלת ישראל להפיק לקח מהפרשה — חפשו את השלום, אך עד שיושג, השתמשו בכוחכם כדי להציל את עמכם. 

עם כניסתנו לשבוע ה-15 מאז ה-7 באוקטובר, אני מתפלל שלא יידרשו עשר מכות של מלחמה כדי להחזיר את החטופים הביתה. עד אז, אשתמש בכוחי ואצעק: "שלח את עמי".

‍

שבת שלום,

ג'וש דנציגר, אזור לונסטאר

‍