ארבה, חושך ומוות. על שלוש המכות הללו אנו קוראים בפרשת השבוע: פרשת "בו". "בו" היא פרשה שכולנו מכירים, גם אם איננו מודעים לכך. זהו סיפורן של שלוש המכות האחרונות שעליהן אנו מדברים בכל חג פסח. מכות אלה, שפקדו את העם המצרי, הובילו בסופו של דבר ליציאת מצרים. 

המכה הראשונה מבין שלוש המכות היא מכת הארבה. לאחר שסבל ממכה זו, פרעה מתחנן בפני משה שיבקש מאלוהים להסיר אותה. אלוהים נענה לבקשתו, אך עם הסרת המכה מתקשה לב פרעה והוא מסרב שוב לשחרר את היהודים.  

המכה הבאה היא החושך. המצרים סבלו מחושך מוחלט במשך שלושה ימים. לאחר מכה זו, פרעה אמר למשה שהם יכולים לעזוב, אך ללא צאנם. משה סירב להוציא את היהודים בתנאים אלה. שוב הקשה פרעה את לבו וסירב לתת להם לעזוב. 

המכה האחרונה היא מות הבכורים. לאחר מכה קטלנית זו, פרעה נותן להם לצאת. פרשת השבוע מלמדת אותנו רבות על תאוות בצע. תאוות הבצע של פרעה, שביקש להשאיר את היהודים בעבדות, גרמה לכך שעמו עונה במכות עד כדי מוות עבור חלקם.

פרשת "בו" לימדה אותי להיות אסירת תודה על מה שיש לי ולחשוב על הזולת. אילו פרעה היה חושב על חייהם של היהודים ועל האופן שבו הדבר ישפיע עלינו, הוא לא היה משאיר אותנו בעבדות. אמנם זהו לקח פשוט, אך הוא חשוב. אם כולנו נוכל לראות את סיפוריהם של אחרים ולהבין את מה שהם עוברים, אני מאמינה שנוכל להבין זה את זה טוב יותר ולהיות אדיבים הרבה יותר זה כלפי זה. 

‍

שבת שלום,

סופיה גוד, אזור הרי הרוקי