השבוע אנו קוראים פרשת כפולה, "בהר-בחקותי". בפרשת "בהר" מביא ה' את דיני שנות השמיטה והיובל, שבהן הארץ נחה, כל העבדים משוחררים, האדמה מוחזרת לבעליה המקוריים, וכל אחד רשאי לקחת מהתבואה שצמחה. עבור איכר שעמל קשות כדי לגדל יבול, מצווה זו עשויה להיראות כמטרד קיצוני ובסופו של דבר כלא הוגנת. מדוע שלא ייהנה אדם מהצמחים שגידל בעמל רב?

כפי שמסביר רש"י, אין הכוונה להעניש את החקלאי, אלא לאפשר לו להעריך את אשר יש לו במלואו. הקב"ה מתייחס שוב ושוב לתקופה זו כאל "שבת לארץ" – תקופה שבה, בדיוק כמו בכל שבוע, אנו עוצרים לרגע ומקדישים זמן למנוחה הכה נחוצה. בכך שאנו מאפשרים לא רק לעצמנו, אלא לכולם, ליהנות מפרי האדמה, אנו לומדים להעריך את המאמץ שבכל שלב ושלב. לפעמים צריך הפסקה ממה שנעשה באופן קבוע כדי לראות עד כמה המאמץ שאנו משקיעים הוא באמת מדהים. על ידי כך שאנו מאפשרים לכולם לקחת מהאדמה, אומר רש"י, אנו מראים כבוד לכל אלה שלקחו חלק בתהליך הגידול, כולל הפועלים והקב"ה עצמו.

כמנהיגים, קל להיסחף אחר ההשפעה המיידית של עבודתנו — לראות את התוכנית שתכננו מצליחה או את המועמד שגייסנו הופך לחבר. אך רק כשאנו לוקחים צעד אחורה ועוצרים לרגע, אנו יכולים לראות שישנם עוד כל כך הרבה אנשים שעזרו לנו ליצור את ההשפעה הזו ולהפוך למנהיגים שאנו היום. להיות מנהיג פירושו לעתים לקחת צעד אחורה ולאפשר לאחרים להוביל. רק בגלל שזרענו את הזרעים בגינה, זה לא אומר שאנחנו תמיד צריכים לקטוף את כל הפירות. חשוב להעריך את העבודה של הצוות שלכם ולקחת זמן להרהר, כי רק אז נוכל להצליח באמת בזריעת הזרעים כדי שהאדמה תפרח בשנים הבאות.

בפרשת "בחקותאי" אנו לומדים על הברכות שנזכה להן אם נקיים את המצוות, ועל הרשימה הארוכה של הקללות שיבואו עלינו אם לא נקיים אותן. מכיוון שמספר הקללות עולה בהרבה על מספר הברכות, עולה השאלה: מדוע יטיל עלינו הקב"ה את כל הקללות הללו, אם אנו יודעים שהקב"ה הוא רחום וחנון?

הרב לורד ג'ונתן סאקס ז"ל מסביר כי הקב"ה מביא לידיעתנו את כל הקללות הללו לא מתוך כעס, אלא מתוך אהבה. הוא מזהיר אותנו כמו שהורה היה עושה, ומסביר לנו בצורה כה ברורה מה עלול לקרות אם נעשה את הדבר הלא נכון, עד שאנו נוטים יותר לבחור בדרך הנכונה. עלינו להקדיש זמן לשקול את ההשלכות של מעשינו לפני שאנו מקבלים החלטות, והידיעה מה עלול לקרות כתוצאה מאותן בחירות מאפשרת לנו לקבל את ההחלטות הטובות ביותר.

בדיוק כמו בפרשת בהר, עלינו להקדיש זמן ולעצור לרגע — לפני קבלת החלטות, לפני שאנו נשאבים לעבודה, ולפני שאנו זורעים את יבול השנה הבאה, עלינו לעצור כדי לראות באמת את התמונה הרחבה ולבחור את הדרך הטובה ביותר. BBYO יש לנו כל כך הרבה דרכים לבחור, אך אי אפשר לבחור בהן בחיפזון. חשוב לנו להרהר במי שהביא אותנו למקום שבו אנו נמצאים היום, וכיצד נוכל להבטיח שנעשה זאת עבור אחרים. פרשות אלו מלמדות אותנו את החשיבות של חשיבה לפני פעולה והערכת העבודה של אלה שאנו עובדים לצדם.

שבת שלום,
ארי וייסמן, שליחה מטעם BBYO , NTO