האם אי פעם הרגשת שאתה חובש מסכות שונות בחלקים שונים של חייך? אחת שאתה חובש בבית הספר, אחת שאתה חובש בבית, ואחת שאתה חובש כשאתה עם חברים, והאם אי פעם תהית מי באמת האדם שמסתתר מאחוריהן? 

פרשת השבוע, פרשת בראשית, נפתחת בסיפור הבריאה. אך בין כל הפרטים על האור, המים והחיות, יש משפט אחד שמדבר ישירות אל התחושה הזו. 

"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים  אֶת־הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים"

"ויברא אלוהים את האדם בצלמו: בצלם אלוהים ברא אותו." זהו אינו תיאור פיזי. זה אומר לנו שלכל אחד מאיתנו יש ניצוץ אלוהי, מהות ייחודית שהופכת אותנו למי שאנחנו. מסע חיינו אינו עוסק בלגלות מי אנחנו רוצים להיות, אלא בלגלות מי נועדנו להיות. מסע הגילוי שלי עוצב באמת על ידי BBYO. לפני שהצטרפתי, תמיד הרגשתי כמו רשימה של תוויות: בת, תלמידה, חברה לקבוצה. הייתה לי זהות, אבל זו הייתה זהות שנבנתה על ידי אחרים, ולמען אחרים. תמיד הרגשתי לחץ להיות מישהי שאני לא, ולא הייתי בטוחה איך נראית האני האמיתית שלי. אבל אז מצאתי את הקהילה הזו. אני זוכרת את הלינה הראשונה שלי בסניף, לינת שבת של טיפול עצמי. פחדתי כל כך, אבל כשהגעתי לשם, כל הבנות היו כל כך מסבירות פנים, וראיתי שכולן היו עצמן ללא התנצלויות. זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי שאני יכולה לשחרר ולהיות מקובלת. ככל שהתעמקתי יותר, BBYO לי להתפתח למנהיגה ונתן לי את הכוח לחקור את הזהות היהודית שלי, דבר שלדעתי לא היה אפשרי בלי החוויה שלי ב-Kallah והתמיכה של הקהילה שלי. BBYO כמו מראה שעזרה לי לראות את האני האמיתי שלי. זה נתן לי את הכוח והאומץ להוריד את המסכה ולהתחיל לחשוף את האדם שאני נועדתי להיות. התחלתי לגלות שהזהות שלי היא לא משהו שאני צריכה לבנות, אלא משהו שאני צריכה לגלות. התחלתי לגלות שהדברים שהופכים אותי לייחודית הם בדיוק הדברים שמשקפים את הצלם האלוהי. ספר בראשית מלמד אותנו שכולנו נבראנו בצלם אלוהי, אז איך אפשר לחשוף את הצלם הזה בפני עצמך?

שבת שלום, 

מולי רוז קלוטייה