BBYO הראשונה שלי BBYO לא הייתה מפגש סניף או אירוע אזורי.

זה היה ILTC.

לא ממש ידעתי לאן אני נכנסת. ידעתי שזו תוכנית מנהיגות, ידעתי שאנשים אמרו שהיא "תשנה הכל", אבל זה לא אמר לי הרבה באותו זמן. BBYO לא התנסיתי BBYO — לא היה לי שום דבר להשוות את זה אליו.

אז הגעתי לשם בלי להבין לגמרי מה BBG , איך BBYO , או למה אנשים כל כך מתעניינים בזה. ואז נכנסתי לחדר מלא באנשים שכבר ידעו את התשובות. זה היה הדבר הראשון ששמתי לב אליו.

נראה שכולם סביבי הבינו את זה— את האנרגיה, את המסורות, את הדרך שבה אנשים התחברו כל כך מהר. הרגשתי כאילו דילגתי על שלב ההיכרות ונחתתי ישר בתוך משהו שכבר מתנהל כבר זמן רב.

בהתחלה זה היה קצת מכריע. לא במובן השלילי, אלא במובן שגרם לי להבין כמה יש לי עוד ללמוד. היו שם אנשים ממקומות שונים, ממדינות שונות, שכולם הביאו איתם את החוויות האישיות שלהם BBYO.

ובאיזושהי צורה, הכל פשוט עבד.

למרות שהייתי חדשה, התחלתי לשים לב לדברים שלא היה צורך להסביר. הדרך שבה אנשים תמכו זה בזה. הדרך שבה למסורות הייתה משמעות, גם אם עדיין לא הבנתי אותן עד הסוף. הדרך שבה אפשר היה להיכנס לחדר מלא בזרים ועדיין להרגיש שאתה חלק ממשהו.

אז זה התחיל להתחבר לי. זו לא הייתה סתם קבוצת אנשים שבמקרה השתתפו באותה תוכנית. זה היה משהו גדול יותר.

ILTC לא רק הכירה לי את BBYO— היא גם חשפה בפני את ממדי הארגון. 

לרעיון שהדבר שאליו נכנסתי לא היה שייך לפרק אחד או לאזור אחד, אלא התקיים במקומות רבים ושונים, וחיבר בין אנשים שאולי לעולם לא יפגשו, אך עדיין חולקים את אותה החוויה. וככל שביליתי שם יותר זמן, כך התחזקה התחושה הזו. הבנתי שלמרות שזו הייתה החוויה הראשונה שלי, היא לא הייתה תחילת הסיפור. כל המסורות, כל האנרגיה, כל הקשרים שראיתי נבנו הרבה לפני שהגעתי לשם. לא התחלתי משהו חדש — הצטרפתי למשהו שכבר היה משמעותי כל כך עבור כל כך הרבה אנשים. ובאיזשהו אופן, זה הפך את החוויה למשמעותית עוד יותר.

כשאני חושבת על BBG— על הפרדות, טקסי קבלה וכל מה שכרוך בכך — אני נזכרת ב-ILTC.

חזרה לאותו ערב ראשון, כשכל חברי קאפר BBG באולם הספורט, והצוות שסביבנו שיתף אותנו בסיפורי השראה שהביאו אותם למקום שבו הם נמצאים היום, כדי שנוכל להיות הדור הבא של המנהיגים העולמיים. זו הייתה הפעם הראשונה שבה השתתפתי במפגש נפרד, שבה הבנתי באמת עד כמה BBG , ואז הבנתי שזה משהו שגדול יותר מכל אחד מאיתנו שנכח באותו החדר. 

הבנתי שזה לא היה רק עניין מקומי או זמני. זו הייתה תנועה. משהו שקיים הרבה מעבר לחדר אחד, לתוכנית אחת או לקבוצת אנשים אחת.